כעס ואלימות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/11/2001 | 21:36 | מאת: צביקה

כרגע אני לחוץ, אני כועס, אני שונא, אני מקנא. בא לי להכות, להרוג לשרוף , לפוצץ , ללמד לקח את אלה שהשפילו ומשפילים אותי , מרמים אותי עובדים עלי. בא לי לסתור לאשתי ולדי ,להכניס בעיטה באשכים לבוס ...לשקף לאחרים עד כמה הם פטתיים ושקרנים.... אגב : למי שחושב שאני מפלצת. אני אדם נחמד ונעים הליכות, הורה מסור ,בעל סובלני, אמפטי וליברלי . עובד קשה והרבה ולא מתתלונן בדרך כלל . בחיים אני לא מתפרץ , מנסה לרצות את הסביבה כדי לשרוד. בן מסור להורי, היחיד מבין ארבעה אחים שדואג להם. לא אני לא קרבן... ולא מרגיש קרבן.

27/11/2001 | 21:46 | מאת: HERA

אז תשתדל שגם הסביבה לא תהפוך לקורבן ללחצים שלך... אני לא אומרת שאתה מיישם את מה שאתה כותב, אבל כשאדם נמצא בכזה מתח, הוא מקרין את זה לסביבה, ויכול לפגוע (מילולית) אפילו בלי לשים לב. ואגב, אני מוכנה להצטרף אליך ולשרוף, להרוג, לפוצץ...

27/11/2001 | 22:05 | מאת: צביקה

ללא ספק כשאתה מצוי ברמת מתח גבוהה אתה מקרים בדרך כלשהי. אני משתדל מאוד לא לפגוע באחרים . יש לי שליטה עצמית גבוהה בדרך כלל. אבל עכשיו אני מרגיש שקורס. ובעבר לא כל כך קרה לי...בעבר לא נתתי ללחצים להשפיע עלי באופן כזה . בעיקר קשה לי להכיל את ההרג של חפים מפשע כמעט מידי יום בטיפטופים...

27/11/2001 | 21:54 | מאת: צביקה

המשך.. פשוט הולך ומתחרפן . בגלל סיבות אישיות ובגלל המצב במדינה. ראיתי חדשות: בחור בוגר דובדבן חזר אתמול מארצות הברית והיום נהרג בעפולה !!!! ואחרכך ... הכספת!! יותר מאוחד נהרג מישהו בגוש קטיף ,,פעם יכולתי לספוג רגשית אסונות ולהמשיך הלאה...לפני חמש דוק הבן שלי שאל אותי האם בכיתי שביום שהתגסייתי . איך אפשר לשמור על שפיות הדעת לאורך זמן !!! השילוב בין המיתון לבין המצב הבטחוני הוא קטלני בישבילי ובשביל הרבה אנשים בסביבתי. אין מסר ספציפי בהדועה זו מעבר לבטוי הרגשות שלי.. תודה על תשומת הלב

27/11/2001 | 22:52 | מאת: adi

צביקה, גם הבן שלך הולך להתגייס? עדי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית