התקפות זעם של ילדה בת 5

שלם, שיר בת4.10 (כמעט 5) ואחיה גיא בן 3 חוד'. שיר היתה ילדה מאוד טובה וממושמעת עד גיל 1.9 ואז החל מרד הילדות שלה שנמשך עד היום. בכל גיל המרד שלה התאפיין בהתנהגות ופחדים מתאימים לגיל (כגון גיל 2.5-3 היו לה חלומות ופחדים וכו').הבעיה העיקרית שלי היא שבערך מגיל 2.5 יש לה התקפות כעס ורוגז שיכולות להתחיל מכך שלא נתתי לה משהו או שאמרתי שהיום לא נלך לשום מקום, בקיצור מסתם משהו,היא כועסת ודורשת את שלה וכשאני אומרת לא וגם מסבירה למה, (כגון: היום לא הולכים לקניון כי קר מאוד בחוץ)זה בכלל לא מעניין אותה. כמו כן היא אומרת שהיא תשבור דברים בבית,תכבא לי את הטלויזיה(למרות שרוב הזמן היא צופה בערותי ילדים).היא יודעת שחשוב לי סדר ניקיון אז היא אומרת בכעס שהיא תלכלך לי את השטיח בסלון וכו' ונוגעת בדיוק בדברים שהיא יודעת שחשובים לי.מאז שאחיה נולד היא אומרמ לי הרבה פעמים :את מנשקת רק אותו! רק איתו את משחקת ! ועוד וזה בכלל לא נכון!!! ניסיתי את כל התגובות שחשבתי כמו: להסביר,לכעוס,לאיים,להתעלם,לא לענות ושום דבר לא עוזר.כמו כן אני בעצמי ממש מדוכאת מזה וכל התקף כעס שכזה משאיר לי מועקה בלב ומטריד אותי בלילה.מה לעשות? או למי לפנות? תודה

כתבת בעצמך ששיר מבטאת את מה שכואב לה. הקנאה באח הקטן. זה כל כך מקובל ונפוץ. את צריכה לשתף את שיר בטיפול באח. לשלב אותה באחריות ולתת לה את ההרגשה שהיא האחות הגדולה אשר מסוגלת להעניק לאח הקטן טיפול וגם אהבה וחום. ובזאת אתם ביחד מול הילד. את והיא. חשוב לשוחח עם שיר בנחת כאשר היא מתפרצת ולתת לה לראות שאת מבינה אותה ואוהבת אותה ולא מתמקדת רק באח הקטן בהצלחה

שלום לאמא של שיר. את מתארת באמת קנאה עזה שהחלה עם הצטרפות אחיה של שיר למשפחה ומעיבה על הקשר ביניכן ועל מצב רוחך. אני מניחה כי ניסית כבר את כל הפתרונות שהעלית על דעתך- ועדין קיימת הבעיה. לכן אולי שווה לפנות ליעוץ מקצועי, העשוי להקל על העומס הרגשי הכרוך בהתמודדות הזו, וגם לא בהכרח להמשך זמן ארוך. אשמח לנסות ולכוון אותך לאיש מקצוע מתאים, שיעזור לך הן בשימת גבולות תוך הקטנת רגשות האשם, והן בהחזרת האיכות החיובית לקשר. בברכה. רוית.