דיכאון קליני

שלום אני בחור בן 28 שסובל כ10 שנים מדיכאון מאגורי ודיסתימיה ומטופל בפרוטוקול של דיכאון עמיד ניסיתיטיפול במחלה בשלושה סוגי טיפול שונים וכמו כן במגוון רב של תרופות שלמרות שלקחת כ 7 סוגי תרופות שלא מסייעות לי בכלל (עוזרות בהתחלה ואחרי זמן קצר כאילו אין להן השפעה בכלל ) לאחרונה המצב מחמיר נורא וזה בא לידי ביטוי לא רק בדיכאון והחרדות אלא גם בכל מיני מחלות שונות כמו כאבי בטן , כאבי גב ,שיעול יבש, צואר תפוס ,עצם מתכלה בשיניים ועוד תופעות שנמשכות כבר כמעט שנה . ההרגשה היא כי היא אם לא ישתפר משהו המצב יחמיר עוד יותר אני כבר לא יודע מה לעשות אני מטופל בביח במרפאות חוץ אצל עובדת סוציאלית שהיא גם פסיכותרפיסטית אבל מה שקורה שכל פגישה שאני "צורח" תעזרו לי היות ואני מטופל שם משנת 96 והגוף כואב לי פשוט כואב נורא תגידו לי מה שאני מבקש זה מוגזם? אני יודע שרופא זה לא אלוהים אבל מה שאני מבקש שישתמשו באמצעי הכי קיצוני לשיפור המצב שלי וזאת היות שאני יודע שאם לא יקרה משהו אני יכול לגמור או כנרקומן כי אני כבר משתמש במריחאונה להקל על הכאב ואני מדגיש רק כדי להקל על הכאב אבל אני מפחד להדרדר לסמים וזה יותר קל ממה שזה נשמע או שאני אמות מכל המחלות האלה ומהדיכאון הזה שכובל אותי למיטה ולא מאפשר לי לעשות כלום עוד שני דברים אחד מה זה בקשה מוגזמת שיעזרו לי עכשיו ולמרות שזה נורא מפחיד אני מעוניין בכל דרך לשפר את המצב כמו למשל טיפול בחשמל רק מה שההרגשה שלי שאותם רופאים שעושים עבודת חסד שלא מבינים שהסוף מתקרב ועוד משהו אני שואל את אותם רופאים אם אני הייתי הבן שלכם אם כך הם היו מטפלים בו טיפול ארוך ממושך שלא מניב תוצאות אלוהים אדירים כזה קצר לקח לי שעתיים לכתוב אלוהים אדירים מה לעשות? מה????.

זה מופנה אליכם הרופאים שתגידו לי מה לעשות

לפי מה שאתה אומר ...נראה לי שאיבחנו אותך לא נכון אני לא יודע איזה תרופות קבלת...אבל לדעתי לא קבלת את הכדור המתאים ויש כדור מתאים...אולי תפרק איזה טיפולים קבלת ואיזה כדורים לקחת?? וספר איך בעצם הכל התחיל...לדעתי אם הדכאון שלך משולב אם חרדות ...אז לדעתי אתה סובל מפוסט טראומה כך שכל הטיפולים שקבלת שווים לתחת!! גם אני הייתי בסרט הזה...דבר חופשי וננסה לעזור....אל תתיאש!! לדעתי היום לא מספיק שאתה הולך לפסיכיאטר....אתה צריך ליהיות בעצמך פסיכיאטר על מנת לומר להם איזה טיפול אתה רוצה לקבל..כלומר שיהיה לך קצת ידע מי נגד מי אז דבר חופשי אחי!!!

אור שלום רב, הדבר החזק ביותר שעולה ממכתבך הוא הכאב והזעקה הכל כך גדולה לעזרה. ברור שהסבל שלך גדול, בין אם בשל הכאבים הפיזיים שאתה חווה ובין אם בשל הכאב הנפשי והסבל הכרוך בדיכאון ובניסיון להתמודד עימו. זה מצוין שלמרות הקושי והתיסכול אתה ממשיך ללכת לטיפול. זה חשוב כי זו בעיני מעין טיפה של עזרה, שגם אם היא לא מספקת את כל העזרה הדרושה לך, או לא עזרה טובה לגמרי, עדיין זו עזרה..ויש לה בוודאי כמה אפקטים מועילים. לגבי אפשרויות הטיפול, אין לי מה לומר לך כי אינני מתמחה בתחום הטיפולים הרפואיים, לכך תוכל לבקשת את חוות דעתו של ד"ר אבני, הפסיכיאטר. אולם כמו שכתבתי חשוב להמשיך להיות בתוך מסגרת טיפולית, גם אם אתה חש אותה כלא מספקת...אי חושבת שזה טוב יותר מאשר להישאר לבד. ומה אתה עושה חוץ מטיפולים? האם אתה עובד? לומד? נמצא במסגרת כלשהי? מועדון חברתי? האם שמעת על "אנוש"? יש להם מועדונים חברתיים עם חוגים, הרצאות וכו', ויש שם לא מעט אנשים במצבך. המפגש עם "אנשים שכמותך" לעיתים יכול להיות אפקטיבי ונחמד. פתאום תגלה שאתה לא לבד במערכה הזו, תוכל לשמוע על התנסויות של אחרים, להחליף מידע, ויותר מהכל....להיות בתוך מסגרת חברתית, ולא להישאר לבד עם עצמך כל הזמן... מה דעתך על כל אלו? שבת שלום, טלי פרידמן

שלום קשה לשאת דכאון כה ממושך איני יודע מה הפרוטקול בו טופלת עד כה אולם בהחלט הייתי מנסה טפול בחשמל לטעמי זה טפול מושמץ ומעורר חרדה הרבה מעבר לסכונים האמיתיים שלו (סכנות יש גם בתרופות) גם הפרעות בזכרון קורות ככל הנראה פחות בגיל צעיר מדוע לא נוסה עד כה בהחלט נראה לי שווה בהצלחה עמי

שלום קשה לשאת דכאון כה ממושך איני יודע מה הפרוטקול בו טופלת עד כה אולם בהחלט הייתי מנסה טפול בחשמל לטעמי זה טפול מושמץ ומעורר חרדה הרבה מעבר לסכונים האמיתיים שלו (סכנות יש גם בתרופות) גם הפרעות בזכרון קורות ככל הנראה פחות בגיל צעיר מדוע לא נוסה עד כה בהחלט נראה לי שווה כמו כן האם ניסית טפול קוגניטיבי ? בהצלחה עמי