יום עמוס ומייגע

אני שונאת ימים כאלה, שמביאים איתם כאב ראש מרגיז... אחרי עוד שיחת טלפון עם הפסיכולוגית, שבה נשמעו גם ביטואים פחות יפים [היא קראה לי טרוריסטית קטנה (בהקשר מסויים - לא סתם ככה), אז אני לא נשארתי חייבת ואמרתי לה, שיש לה רגישות כמו למחבל מתאבד]. ושוב היו האשמות ושוב ויכוח מכוער... עד שהתנתקה השיחה! חטפתי קריזה - מה פתאום היא מנתקת לי בפנים? אין לה גבול? היא התקשרה 20 דקות מאוחר יותר, לשאול אם ניתקתי לה או שהשיחה התנתקה... זה הסביר לי שיש לה איזשהו גבול (קטנטן). היא רצתה לנהל שיחה מנומסת (היא???), אבל אני הייתי בדרך החוצה... סיכמנו שאתקשר מאוחר יותר... בשיחה שאחרי דיברנו שלושת רבעי שעה... היא לא התנצלה, אבל הסכימה להודות (בקושי רב, שמעתי אותה מתאמצת...) ש"גם לה יש אחריות מסויימת במה שקרה"... וואו - זה נדיר לשמוע... הייתי צריכה להקליט. זו היתה שיחה רגועה למדי... עוד לא הבהרנו הכל, אבל היא לפחות הקשיבה ולא צעקה (נהיה אצלה הרגל מגונה)... מבחינתה חציתי את הגבול שלה, אבל אני לא נחשבת למסתננת :-) לסיכום, בניגוד לכל הציפיות (וההמלצות של איתן) החלטנו להיפגש בשבוע הבא, ולדון בסוגיה - האם יש טעם להמשיך בטיפול (לתת למשבר הנוכחי ללמד אותנו ולחשל אותנו), או שמא באמת הכל חסר טעם... אבן נגולה מעל ליבי... אז היא לא רמסה אותי לגמרי... מסתבר שהטיפול הזה משמעותי לי יותר ממה שחשבתי... You don't know what you've got until it's gone... אני חושבת ששיגעתי פה את כולם בשבועיים האחרונים... ה -מ- ו-ן תודה על הסבלנות. ואני מקווה שלא יהיה לבלאגן המשך, אלא שבאמת הדברים יסתדרו.

הרה לילה טוב כמו שלך יש סבלנות ורצון לעזור ולתמוך בכולם גם לחברי הפורום יש סבלנות ורצון שגם לך יהיו ימים שבועות וחודשים טובים . אני חושבת שכעת אחרי שליבנת את הבעיה איתה ההקלה בהרגשה היא נעימה וטובה איך אומרים נגולה אבן מעל ליבך .

תודה :-)

הרה היקרה:)) אני אמלצתי לך להתקשר אליה. ולראות איך היא תגיב ובהתאם לזה להחליט:))) ונתתי לך כמה אופציות לתגובה שלה. אני עוד הצעתי לך להתקשר ישר אחרי שטלי הציעה לך:)) טרוריסטית קטנה:))) אבל את רצית לחכות. ושגעת כאן את כולם:)))) אז ניסיתי להוריד אותך ממנה:)) כי היא עוד היתה זורקת עליך נעלים:))) אבל אני שמח שדיברתן:)) אני מקווה שזה יצליח הפעם:))) ואם לא. אז יש לך את הרה 2 לתגבורת:))) ואותי שתוכלי להאשים:)))) תרגישי חופשי להאשים אותי קוקואית:))) @--------)------- איתן

אני לא מאשימה אותך בכלום... אבל כנראה שהצלחתי לשכנע אותך בשבועיים הללו, שהיא באמת מופרעת בעצמה... אתה יודע מה ההסבר הכי טוב שלה לכל דבר (שים לב איך אני נמנעת מהכללות...)? אנחנו רואות את הדברים אחרת... זה שהיא התכוונה ל - X ואני הבנתי Y (או להיפך) לא אומר ש... (ופה הכל פתוח...) השבועיים האלה סחטו אותי עד העצם... לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 18 ללא השגחת הורים... בעצם, זה לא מומלץ בכלל...

hi u...... good to hear u feel much better now and that u feel like u r doing the right thing........... i"m joining to the hops that it will work whis time... and even if not - don"t forget - she is not your friend - she is your psicologist..:) good luck..... anat

התגעגעתי... אני לא יודעת עד כמה אני מרגישה טוב יותר, אבל כל הספקות העצמיים (ביחס לטיפול) חזרו לארגז שלהם בשלב זה... אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון - אני לא מפתחת שום ציפיות מהפגישה הקרובה, משום שאין בה שום הבטחה; קודם צריך לבדוק את מה שקרה, ולראות מה זה אומר על מה שיקרה... ברור לי שהיא לא חברה שלי (עם כאלה חברים, מי צריך אויבים?)... אבל צריכה להיות לה איזושהי אחריות כלפיי... אני לא חושבת שהיא צריכה להפוך את העולם בשבילי, אבל לוודא, שגם אם הטיפול, זה ייעשה בדרך הנכונה והמקצועית... מה איתך? איך שם בחו"ל?

hi hera, i have been following this past few weeks your story with your psychologist firstly it sounds very familiar to me and secondly i`m glad you decided to meet and speak with her about it it just shows you that your true wish was not to end the tipol.which does not mean that it is necessary the best thing for you because if you feel alot that something is not right in your tipol it usually means that you are right try to trust your instincs good luck best wishes Lisa

היי, אני חושבת שראית כמה הייתי מבולבלת... אולי הקשר בינינו היה צריך להגיע לכזה משבר, בשביל שעכשיו נוכל לעבוד עליו כראוי... כאמור, אני לא מצפה לכלום - אם היא תחליט (או אני, או שתינו) שהגענו למבוי סתום, אז נאמר יפה שלום ונסיים את הטיפול... תודה, HERA.

היי הרה! קודם כל, לא שיגעת את השכל, לפחות לא לי. הרי בדיוק לשם המטרה הזו הפורום קיים - כדי לשפוך את הלב ולקבל תמיכה ועידוד מכל מי שמסוגל ורוצה לעשות זאת. אני מכירה היטב את הימים האלה, שבהם שום דבר לא הולך - לי היו השבוע כמה ימים כאלה, שכל מה ששמעתי היה רק "מחמאות".... וזה היה רחוק מלהיות תענוג, בלשון המעטה... יהיה מה שיהיה המשך יחסייך עם הפסיכולוגית, אל תשכחי אף פעם את האימרה הנדושה-אבל-נכונה: "מחר יום חדש"... ואני יודעת שלא חידשתי הרבה, אבל אם לפחות קצת תמכתי ועודדתי - גם זה משהו... ((-: כל טוב! נזבורה

היי, הכי חשוב שתמכת ועודדת... התחושה שלי היא, שאם הפגישה איתה תעבור בסדר, זה יהיה הרבה יותר מיום חדש - אולי תחילתו של עידן חדש... כי התקופה האחרונה גרמה לי לחשוב טוב טוב על הרבה דברים (ואני מאמינה שגם לה, אני מקווה). תודה רבה.

הרה, אני שמחה שבסופו של דבר הצלחתן לדבר, ומקווה שאכן הפגישה תתקיים. כל הכבוד! שבת שלום, טלי פרידמן