להרה

אז מה.... את אומרת שאת מאוזנת...? (אולי תלמדי אותי איך להיות מאוזנת גם?) למה את מתנתקת מהכל?, האם זה מהפחד להיפגע, להחשף, להסתכן בפגיעה, בכאב, האם זו הסיבה, או שפשוט אפאטיות, פשוט להסתגר כמו שבלול בתוך הקונכיה?

אני לא יודעת אם אני שבלול בקונכיה או קיפוד עם קוצים בכל הכיוונים (גם בבטן)... את רוצה להיות מאוזנת גם?... מממ... תני לי לחשוב... אבל בשביל מה זה טוב? האיזון הזה פרושו בעצם שום-דבר... אני לא מרגישה כלום, לא אכפת לי ממה שקורה איתי... "המתים לא יודעים שהם מתים..." ( מתוך ה"חוש השישי" כמובן), ואני דווקא כן יודעת את זה... לא רע לי כרגע, אבל בעצם אין לי כלום... אפאטיות - זו ההגדרה הכי טובה (תודה!). אולי לפעמים את מתכחשת לזה - אבל את חיה...! גם בפעמים שאת סוערת פה בפורום, את מעלה התלבטויות קשות - זה אבסורד (אולי) אבל את יודעת לכאוב - את כותבת הרבה יאוש, ובכל זאת זה הכל מתוך החיים שבך... גם אם הייתי יודעת ללמד את "תורת האיזון", אני לא חושבת שהייתי מעבירה את הידע הזה הלאה... למה לי להביא איתי בשורות של מוות, כשיש לאחרים את האפשרות לחיות?

אני עדיין מתקשה להבין איך, עם כזה חוש הומור וכזאת שנינות את מדברת על הרגשת מוות..... ואם את רוצה את יכולה לירות חיצים כמה שבא לך... ( זה בסדר הם נתקעים במסך) ואני לא מבינה למה בשורות של מוות? את רק מעודדת פה אנשים כל הזמן, יש לך כל כך הרבה חוכמה להעניק אז למה לא לשתף? אני לא חושבת שאת כזאת נוראה בכלל... :-)