l hera

היייי תודה ,תודה, תודה, תודה,אלף ואחת תודות לך..באמת! כן נכון שאני צריכה לא לחות את העבר, אבל משהוא מהעבר תמיד מתאי שהוא עווצר אותי. למשל בחברת אנשים בנות אני מרגישה כמעט תמיד רחוקה מלהישאר איתם ורצויה שם,כי ברוב המקרים בחברת אנשים אין לימה לומר,או פחד ממשהו דפוק שיומר ואז יצחקו.או משהוא דומה.. שוב פחד מהעבר.. אני לפעמים מנסה להשתנות אך ברגעים מסויימים זה לא בשליטתי.. ואני מתנהגת תצורה ההגנתית שלי"למשל מסתגרת בתוכי משדרת קרירות, משדרת אני לא רוצה להכירחם...וככה... ובעצם אני מאוד רוצה.. אז בגלל זה הרבה פעמים הפחד הזה הוא קשור לעבר למסכנות שהייתי, שאינני רוצה לחזור אלייה באמת. למשל בימים אלה עולה לי מחשבות אם אני לא יכיר חברות,אם אני יכיר ויזרקו אותי,ידחו אותי ימצאו חברה אחרת,ואני ישאר לבד פחדדד

את לא צריכה למחוק את העבר, אלא רק לשים אותו בפרופורציות המתאימות... ניתן להפיק לקחים מן העבר כדי לשפר את איכות החיים... את יודעת מהן הנקודות החלשות שלך, מה גורם לך לא להנות מהחיים בצורה מקסימלית... כשאת נמצאת בחברת בנות אחרות (ואגב, זה אותו דבר גם אם בנים?), את לא צריכה להיות במרכז, לדבר כל הזמן... תקשיבי מה הנושא, חראי אם זה משהו שאת מכירה או מבינה, אם כן פשוט תביעי את דעתך... מה כבר יקרה? למה שיצחקו עלייך? אני, אישית, מאוד אוהבת להתווכח עם אחרים, כי לא אכפת לי מה יחשבו עליי (כמובן שרק בנושאים שאני מתמצאת). אבל לא כל אחד צריך ממש להנות מזה... אם הדעות של כולם היו זהות אז היה מאוד משעמם בעולם... איזה " משהו דפוק" את יכולהה להגיד? או שאת מסכימה עם נושא השיחה או שלא... ולפעמים באמת מוטב לשתוק ולא להתערב... אבל כל סיטואציה בפני עצמה. אני קוראת בדברים שלך - בכולם - את הפגיעה מהעבר... לא חבל? ככה את רוצה לחיות את כל החיים שלך, לפי מה שקרה פעם? יכול להיות שאת כבר משדרת קרירות ודחייה בלי להיות מודעת לזה, אני באמת חושבת שטיפול יכול להועיל לך... תראי לאילו חרדות את נכנסת רק מהמחשבה על צבא... את מענישה רק את עצמך, כי אלו החיים שלך...