מה עושים חסרי יכולת התמודדות?

למה נגזר דיננו? אני מתמודדת כ8 חודשים עם בולמיה ואני אומרת מתמודדת...למרות שאני כבר חצי מתה אבל עדיין..החברה ממש מקשה עלי קשה לי להתמודד עם אנשים,עם החיים ועם המוות אני לא אשמה שאני שמנה!!!!!! למה צריכים להזכיר לי את זה!!!!! למה???????? למה אני לא יכולה להיות קצת לא מושלמת??

לאנגל שלום, אני לא אשת מקצוע, אלא בחורה עם ניסיון חיים. לבולימים יש קבוצת תמיכה, ותוכלי להרגיש בה שייכת. אולי טלי, שתחום התמחותה הוא הפרעות אכילה, תוכל לעזור פה. טלי, להערתך והארתך. עדי

קבוצת תמיכה? זה באמת נשמע נחמד...... אבל ההרגשה לי היא ל אשאני צריכה מישהו שיבין אותי ויתמוך(אולי עד לא מזמן) אלא יותר שנולדתי עם פגם, ואני אף פעם לא אוכל להיות נורמאלית."נורמאלית" כפי שמכנה החברה. אני חייבת לעוף מהבית ואין לי איך לעשות את זה מהר לזה אין לך פיתרון:)?

ממכתבך אני ממליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי - טלי תיעץ לך בזאת - עם לא תקבלי תשובה חיזרי אלי בפורום ! בהצלחה

אנג'ל שלום רב, תגובות הפונים תומכות ומסייעות. אין לי אלא להצטרף לתמיכה ולחזק את ידיך. רגעי המשבר קשים, אולם כשאנחנו נמצאים אחרי משבר כזה, אנחנו רק מתחזקים. ולמה? כי אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעבור גם את המשברים הקשים. החזיקי מעמד, והשתמשי בחבריך ובמטפלים שלך לצורך עזרה. מבקרי הפורום והצוות המקצועי (כולל אני) נמצאים פה. בשבילך. בברכה, טלי פרידמן