l hera
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי,כן את צודקת בהמון מימלותיך הבעייה היא שאינני מצליחה הפחד שיכירו אותי והתיחסו אליי כמו בעבר משתק אותי. בגדול, יש שינוי בין תיכון לצבא? שאלה הנוספת היא: האם אנשים שגדלתי איתם והכירו אותי ועברו איתי את בתי הספר, השפיעו על היחס שקיבלתי מהרוב,יש השפעות מסטיגמות או רכילויות שליליות??????? לפעמים כול כך עצוב לי להיות במסגרת לבד בודדה להרגיש שאף אחד לא אוהב אותי... את חושבת שיכול לבוא שינוי בצבא? עוד דבר שמפריע לי, לצעריי אני נראת טוב בסדר, דבר שגורם לבנות לשנוא אותי, אין לי מה לעשות בנדון... ודבר שמפריע לי .. תודהה על עזרתךךך
מקודם רשמת גילת עכשיו את גלית תחלטי!!!
קורה שטועים, לא?
גלית, תמיד אנשים ימצאו סיבה לקנא באחרים... אם את נראית טוב לאחרונה - מצויין תתגאי בזה... שימותו הקנאים!!! לפחד יש נטייה לשתק... אבל למה שיכירו אותך? תמיד קיים סיכוי שתהיה איתך בטירונות מישהי שאת מכירה, אבל זה לא צריך להשפיע... ואם את מתכוונת לזה שיכירו את האופי שלך - זה, כאמור, נתון בידייך. תמיד תזכרי, שהצבא הוא שינוי גדול. זה הזמן להשאיר מאחור את הנזקים שנגרמו ע"י תלמידים מבי"ס. אגב, יש לי שאלה - מה היה היחס של המורים כלפייך? וכן, אני מאמינה שיכול להיות שינוי בצבא.