l hera

הייי שלום ראיתי את ההודעה אין קשר לשאלתיי אבל אולי תוכלי לעזור גם לי????? אז ככך כיום אני לפני גיוס ממש קרוב ,בעייתי דומה לאחת מכאן. אני יכולה להציג אותי כילדה שהייתה בבית ספר ובמקום מגוריים כילדה בודדה לא מסומפטת אחת שתמיד יש מה להעיר לה...... תמיד הייתי כאחת לבד "המוזרה ללא חברות כלל"אני לא יודעת אם יש השפעה לילדים איתם מהשכונה התלוו אליי כול תהליך הלמידה? בעיניני החברה שכולם בסופו של דבר התיחסו אליי מגעיל=אותו דבר! עברתי בית ספר בתיכון ושינוי לא היה ,כאן אולי אני טיפה אשמה בכך שמרוב פחד מזלזול ביי וכול מה שעברתי בחיים,לא נתתי לאנשים להכיר אותי שדרתי קשיחות קרירות דבר שגרם ניתוק והיא הבנת. בבקשה,כיום אני לפני גיוס ימים שלמים אני לא ישנה רק המחשבה האם אני היה כמו בתיכון או האם יתיחסו אליי כמו תמיד... אנה בבקשה עזריי לי כולי פחד ומצוקה...

סליחה על השאלה, פשוט הזכרון שלי נעלם... :) אבל איזו הודעה השארתי לך? אל תפגעי, אני באמת לא זוכרת... ולגבי השאלה שלך - הצבא מהווה מקום טוב לשינויים... כולן נכנסות לאותה מסגרת לא מוכרת, פתאום יש משמעת שונה... אני יכולה להבין את החשש מזלזול, זה דפוס שנקבע בילדותך, אך לא משהו שאי-אפשר לשנות. "תנצלי" את הצבא בשביל לנסות ולשבור את הדפוס הזה. אף-אחד לא מכיר אותך שם. תנסי להיות קצת פחות קרירה... זה לא ניסיון פשוט בהתחשב בתקופה הארוכה שהיית כזו. את לא חייבת להיות החברה הכי טובה של כל הבנות, תסתכלי, תכירי - בטוח תהיה שם מישהי אחת (לפחות) שתהיה בראש שלך... לפני כן, תבדקי עם עצמך מה יכול לגרום ליחס שקיבלת... משהו בהתנהגות שלך? באישיות שלך? אני לא יודעת את התשובות... רק את. בהצלחה, HERA.

אבל גילת ענת ונטעלי לא נראה לכם שזו אותה אחת תקראו ותראו שזו אותה אחת מוזר מאוד

זה בכלל לא מוזר... הפורום נתון להטרדות כבר כמה זמן...