דיכאון ועצבות

שלום, אני גבר בן 40 שהתגרש לא מכבר. ילדיי נשארו עם האישה. מאז הגירושים (שהיו קשים) כל מניפולציה של האישה במיוחד כאשר היא נעשית באמצעות הילדים - גורמת לי להכנס למרה שחורה ומחשבות דיכאוניות כגון התאבדות מתחילות להתרוצץ בראש. עד כה הצלחתי להתמודד עם הרגשות האובדניים מפאת יסורי מצפון שתקפו אותי כאשר חשבתי שלמעשה אני מפקיר את ילדיי ופותר לעצמי את הבעיות בלבד. יש לציין שבד"כ לאחר יום או יומיים ההרגשה נעלמת (אם כי בהדרגה). שאלותיי: 1. כיצד אוכל להפסיק להיות רגיש כל כך ? 2. האם שימוש בפרוזאק יכול לעזור ? 3. האם יש תרופה או שיטה באמצעותה ניתן להסיר מחשבות טורדניות (לא כפייתיות) ? תודה.

לזיו אני מציעה לך לעבור טיפול קינייסולוגי כדי לברר מהם הגורמים למצב בו אתה נמצא.כל התשובות נמצאות אצלך.הטיפול הקינייסןלוגי בדרך פשוטה ומהירה יחסית יכול לחולל שינוי גדול בחייך.לפרטים פנה ל[email protected]

לא הייתי ממליץ לפנות לתחומים לא קונבנציונאלים - אין שם פיקוח רפואי ורוב השיטות לא נישענות על מדע אמפירי (ניתן לשיחזור לפי מתודות מדעיות) מניסיוני הרבה מיקרים החמירו עד כדי סיכון - תחומים אלו לא נושאים באחריות רפואית מדיקו-לגאלית כך שאפילו על רשלנות לא ניתן ליתבוע אותם הייתי ניזהר - אסתי אני מצתער אבל יש יותר מידי דיסאינפורמציה בתחום דרך אגב יש מהלך בכנסת שיאפשר טיפולים אלטרנטיבים רק לרופאים מוכרים חוקית לדעתי זה מבורך - ולטובת המטופלים

גירושים הם גורם דחק - הם גם מלווים בתהליך אבל - תיתכן עצבות שהיא תגובתית ובגדר הנורמה - במיקרה כזה לא צריך טיפול וזה חולף לבד יש להזהר שלא יתפתח דיכאון תגובתי קליני - מחשבות התאבדות -זה סימן שכדאי לפנות לאבחון - פסיכיאטר יוכל לאבחן עם יש צורך בתרופות או מספיק שיחות אשמח להמשיך ליעץ - 052-844050

תודה ד"ר פלד. האם תוכל להסביר מהו "דיכאון תגובתי קליני" ומהם הסממנים להמצאות במצב זה ? ושאלה אחרונה, מדוע רצון למות אינו נורמלי ? תודה, זיו.

שלום זיו גירושין מהווים גורם לחץ ורבים לאחר גירושין נכנסים לדכאון. המצב קשה יותר לגבר שעוזב את הבית והילדים נשארים עם האשה. במקרה כזה אדם יכול להרגיש שכל עולמו חרב ומשתנה. הוא מחוץ לסביבה הטבעית שלו, בלי הילדים ולא יודע איך להמשיך את חייו. במצב זה מחשבות למות מאד טבעיות. הבעיה היא אם המחשבות לא נשארות בגדר מחשבות אלא יש תכניות לבצע אותם. בד"כ המחשבות למות הם כדי לבטא את המצוקה, "להעניש" את האשה, "להתנקם" במשפחה. אם אתה ממשיך לתפקד למרות המצוקה ולא מתכוון לבצע את ההתאבדות המצב פחות קשה. אתה צריך לפנות ליעוץ פסיכולוגי ובמידת הצורך פסיכיאטרי. בברכה, אמיר