דחוף!!!

שלום. פניתי לפורום פסיכולוגיה ולא לפורום דיאטה מכיוון שאני מודעת לכך שיש לי בעיה נפשית בעניין הרזיה. אני בחורה בת 21, ושוקלת כ- 5 ק"ג מעל המשקל הרצוי לי. במשל כל חיי אני במשמר דיאטה. תמיד רזיתי ושוב שמנתי. אני מתחילה דיאטה, ובאותו היום מתחילה לחשוב איזו תהיה יותר טובה ומהירה. אני מגיעה תמיד למסקנה שלא צריך לאכול וש"אם שבעים, לא מרזים". אני מצליחה להחזיק מעמד תקופה ואז נשברת. כשאני נשברת אז אני אוכלת מכל הבא ליד רק בשביל לשבוע. אז אני מרגישה מגעיל עם עצמי, מטיפה לעצמי שאני לא בן אדם חזק וקרה שפעמיים הקאתי בכוונה. אני לא יודעת מה לעשות, וכשאני מתחילה דיאטה מבוקרת, אני נשברת מהרגשת השובע, וההרגשה שההרזיה איטית. אני בחורה ששואפת לשלמות ונראית טוב. תמיד מטופחת אבל אני מרגישה שהכי רזה זה הכי יפה...מצב אנורקטי. מה לעשות?????

מירב, אני חושבת שכדאי לך לקבל את עצמך כמו שאת. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות ואולי החיסרון שלך שיש לך קילוגרמים עודפים. אם את לא רוצה לקבל את עצמך אז כדאי לך להפוך את העניין לדרך חיים. המלצה שלי היא ללכת לקבוצת תמיכה (אני באחת כזו) אם כי לא לכל אחד זה מתאים. ירידה איטית היא ירידה הכי בריאה שבעולם. בכל מקרה, אם את לא הולכת לקבוצת תמיכה, לכי לדיאטנית. עדי

שלום רב, למרות כותרת ה"דחוף" בפנייתך - נראה לי שכדאי שתתייחסי לשינוי ההתנהגות האכילתית כאל משהו מורכב, שאיננו "דחוף" אלא "חשוב". השינוי עצמו, כמו אכילה, אינו צריך להיות משהו בולמוסי. התיעצות וקבלת תמיכה בעניינים הללו, שנעשים בצורה מקצועית ומתמשכת ולאורך כמה חודשים - מניבים תוצאות מצויינות. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מירב שלום לא הבנתי למה דחוף אם זה נמשך כל כך הרבה זמן אם את רוצה להבין את עצמך ומדוע את מכשילה את עצמך כל פעם ניתן לשלקול יעוץ עם בעל מקצוע בהצלחה עמי