לדפנה

הי דפנה, אני לא יכולה לכתוב יותר מדי, כרגע, אבל אני מקווה שתקראי שוב את הדברים שכתבתי לך, ושתצליחי לישם דברים חיוביים. אמרתי לך שגם אני עברתי את מה שאת עוברת, ועכשיו הכל בסדר. אז את צריכה להנות ממה שיש בך ובחיים, העולם כל כך יפה, הייתי בהודו,אפריקה, תאילנד ועוד מדינות שכל כך נהניתי, וחוויתי חוויות נפלאות, אז מספיק עם הרחמים העצמיים. תתחילי לחשוב קצת יותר חיובי, תצאי לרחוב עם חיוך על הפנים, ותראי שהכל יהיה בסדר.כמו שאומרים: תחייכי אל העולם והעולם יחייך אליך. אופטימיות זאת המילה. לילה טוב וחלומות פז, יולי

יוליי כן צודקת, לחייך זו המילה מה לעשות שזה עוצר אותך מבפנים. יוליי קשה לי יש לי תראומות מדחייה מה לדעתך פתאום הסתדרו דברים בצבא פתאום, הריי אם תמיד הייתי כזו מה פתאום שלא בצבא. יולי קשה לי להיות לבד יום יום דקה דקה אני רק בת 18 וחצי ומרגישה חנוקה עצורה ללא חיים ללא חויות ללא חברות.... יוליי לפי דעתך יכול להיות שינוי בצבא? אייך את התגברת על הכול בצבא, והאם יש לך עצה בשבילי אייך להתנתק ממה שעברתי בבתי הספר ובכלללל יולי חייבת עזרה אני חודש לפני גיוס. תודה ולילה טוף מימני בהרבה אהבה דפנה יולי עברת את אותם תופעות כמוני שגם את היית ללא אפילו חברה אחת? וכן גם אצלי המון פעמים מתרחקים מימני בנות כאילו אני מחשפחה ולא יודעת מימה זה בטח מההתנהגות שאני משדרת קרירות סנובית סגורה כול זה מתוך פחד מהעבר שיכירו אותי ויזרקו האם יכול להיות שהשתנתי במשך 3 שני???????? יולי תודדה מחכה לךךךך