.

.

האם בכלל אפשרי לא לפתח ציפיות? אני בקשר (הרסני וחסר סיכוי) עם בחור שתמיד באיזהשהוא שלב איכזב אותי, ועדיין מאכזב, כל פעם מחדש. בכל פעם אני אומרת לעצמי לא לפתח ציפיות אבל תמיד בסופו של דבר מתאכזבת, אז......................? איך לעזאזל עושים את זה, איך לא מצפים לכלום, איך עושים את הסוויטצ' הזה בראש? בעוד חודש אני עוזבת את מקום מגוריי הרחק מהבית ואני עושה את זה כדי לנסות ולפתוח דף חדש בחיי עם בחור בריא ,לקשר בריא ומספק, אבל בנתיים אני תקועה עם המצב הזה, שאני מודה- פשוט אין לי עמוד שידרה כדי להגיד לו- סטופ עד כאן, כבר הצלחתי להתנתק ממנו ארבעה חודשים שלמים, אבל לפני חודש שוב חזרנו להיות בקשר, קשר עלוב וחסר כל סיכוי. בעיני עצמי אני פשוט חסרת עמוד שידרה, מכיוון שניסיתי אינספור פעמים להתנתק ולא הצלחתי. אז עכשיו אני מנסה פשוט להתרחק ממנו גאוגרפית. אבל מה עושים בנתיים? איך סוחבים בלי שיתפתחו עוד אכזבות, עוד צלקות, עוד כאב? איך???

ליהי, באופן כללי אפשר ללמוד איך לא לפתח ציפיות, אבל אז זה משתלט על כל תחומי החיים... מה שלא משאיר הרבה טעם... מה עושים?זה נשמע כאילו את פשוט צריכה לקבל החלטה שאכפת לך מספיק מעצמך! את הרי נפגעת... מה, בעצם, מונע ממך להתנתק סופית? תנסי לחשוב על זה מכל הכיוונים - זה משהו אצלך או משהו אצל אותו בחור? תבדקי את עצמך לעומק, אולי תגלי משהו שהתחמק ממך עד עכשיו.