ליוסי אברהם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/10/2001 | 23:11 | מאת: ליוסי אברהם

היי ושבת שלום ומבורכת. רציתי לברר, זוכר אותי בכך שאני חשה בדידות לבד ללא חברה וכו.. לפני כמה ימים עשיתי עם עצמי חושבים וגיליתי לא שהאופי לא בסדר ההתנהגות שאני מקרינה החוצה. קרירות מידי כסנובית מפחדת להכיר שתקנית מראה קשיחות דברים שכנראה גורמים לאנשים להתרחק,זה קנראה האי התענינות באחרים זה בתוך כך מי איזה שהוא פחד מדחייה הבעייה מצאתי את בעייתי אייך עושים משהוא בנדון כי אחריי הכול קשה פתאום כך להשתנות הרי לכול סימן גוף שלי יש תשובה סבל מי פעם,טראומות וכו.... בבקשה גלית...

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2001 | 08:43 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, פחד מדחייה הוא טבעי, ומצוי אצל כולם. לרובנו יש דרגת סיבולת מסויימת, ולכן רובנו מסכים לצאת לזירה החברתית, תוך ידיעה והסכמה שיהיה לנו מעט קושי, אך עם התקווה שאחר כך נסתדר בנינוחות. ולכן, הצעתי לך: תודיעי לעצמך כי אכן, זה לא נעים, אבל תסכימי עם עצמך כמה דחיות את כן מוכנה לקחת. זה בעצם עניין של מחוייבות לעשות דבר שכרוך באי נעימות, תוך תקווה סבירה שהמאמץ יהיה כדאי. נניח שתחליטי כי כל שבוע תהיי מוכנה לסבול שלוש דחיות, ולא יותר. אז עם ההחלטה הזו - צאי למקומות חברתיים, ונראה מה יקרה. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית