Here we go again...

תקופה שקט, יחסית, עברה וחלפה... מי חשב שיחזרו ההקאות? והפציעה העצמית? ולמה זה לא כואב? עוד פעם ועוד פעם... ורק הדם מוכיח שעוד יש חיים (לפני ואחרי המוות). מתפרקת לחלקים, שמתפרקים לרסיסים שהופכים לאבק... מתי כבר תבוא הרוח?

שלום אני תמיד נמנעת מהמילים הראשונות שאני כותבת על מנת להיות למען מישהו אני לא רוצה להבריח או לפגוע אז אני רק אכתוב שאני כאן בשבילך אם את רוצה את תמיד נכונה להיות ולתמוך, אני בטוחה שגם את זקוקה למישהו לצידך לפעמים לא כך?

אז עשיתי טעות ורשמתי את הכינוי הרגיל בתור הנושא להודעה במקום השם... כנראה שאני עדיין לא חזרתי לריכוז מלא,אה? :-) אני באמת פסיכית...

זה בסדר, את לא פוגעת ולא מבריחה - אם הייתי חוששת מזה, הייתי משאירה את הכל לעצמי, ולא מעלה את זה פה. זה אף-פעם לא צפוי; אין לי תחושה מוקדמת ש"הנה, הכל הולך להתפרק שוב" זה פשוט קורה. ואז אני לא יודעת מאיפה להתחיל ולאסוף הכל... וברגעים הכי קשים זה גם לא ממש אכפת לי - אז אני אמות, אז מה? ההגיון אומר שזה לא בדיוק ככה, ושיש אנשים שבאמת אכפת להם... אבל לפעמים ההגיון מתחבא מפחד. תודה.

טוב, באמת באמת רציתי רק להיות כאן בשבילך כי אני ממש יכולה להרגיש מההודעה שלך היכן את נמצאת. כנראה שהטעות הקטנה שלי הבהילה אותך ובצדק זאת הסיבה שאני לא משתפת כאן בפורום מעין הרגשה פנימית שניבאה שיקרה משהו לא טוב בעיקבות כך והנה קרה...דווקא שבאמת ניסיתי... כמו שכתבת: "יצור מוזר הוא יצור לא מובן..שמפזר מסך ערפל סביב העיקר..." ככה אני... סליחה על הטעות

היי... לא משנה כמה עמוק אני שקועה בביצה, אין לזה שום קשר לדברים שכתבת! לא הבהלת אותי!!! קשה להבהיל אותי בימים אלה... אז גם אם מאוד תתאמצי לא תוכלי להבהיל אותי!!! לא הבנתי על מה את מתנצלת! אין לך על מה להתנצל - הפורום כאן בשביל מי שצריך אותו. חבל לי שאת רואה בעצמך גורם שלילי כאן ובכלל. מקווה שלא תעלמי מפה. HERA.