שאלה לפסיכולוג..

בהמלצת פסיכולוג, איני נוטל תרופות. מעוניין לדעת, האם זה מאיץ את תהליך הטיפול או יאט אותו.. אני סובל מדיכאון חד קוטבי מלווה בחרדות. מאוד משתף פעולה. תודה מראש.

שלום שמים, קיימות דרכים שונות לטיפול בדיכאון ובחרדות. הטיפול הפסיכיאטרי מטפל בבעיות באמצעות תרופות, המאפשרות סילוק מהיר יותר של הסימפטומים המפריעים. חסרונו של טיפול כזה הוא בתופעות הלוואי של התרופות. הטיפול באמצעות פסיכותרפיה (שיחות) מנסה לטפל במקורות הבעיה, אך הוא אורך זמן רב, חודשים עד שנים. קיימים גם טיפולים משולבים של שיחות ותרופות, בגישות שונות. אני משער, שאם הפסיכולוג שלך המליץ לך לוותר על תרופות, הוא אינו רואה בכך צורך דחוף. כדאי שתפנה אליו את השאלה. הבנת אופן הטיפול חשובה לא פחות מהטיפול עצמו. בברכה, דרור גרין

שמים שלום איני יודע אם לקחת תרופות בעבר בכל מקרה של ספק - פסיכולוג אינו מוסמך לקבוע עמדה סופית בנושא ולכן לדעתי מומלץ לפנות ליעוץ פסיכיאטרי במקביל בברכה עמי

פסיכולוג איננו רופא ואסור לו להתערב בשיקולים של טיפול תרופתי. הפסקה (כמו התחלה) של שימוש בתרופות פסיכיאטריות חייב להיות רק עפ"י המלצה, אישור ומעקב של רופא. פסיכולוג שממליץ לך להפסיק לקחת תרופות לא יהיה אחראי אח"כ לנזקים שיכולים לנבוע מהפסקת נטילתן ו/או מהדרך שבה הפסקת לקחת אותם.

מעולם לא נטלתי תרופות. הפסיכולוג שלי בתחילת הטיפול המליץ אך הוא כבר חושב שלא. העניין הוא שהחרדות התחילו לקבל מודעות חזקה ואני הרבה יותר רגיש, ואני כבר לא מסוגל לחזוב בצורה הגיונית ובתוך בועה של שנאה עצמית. מצד שני אני מאוד חושש מטיפול תרופתי, למרות שיש שמספרים על החיובי שבכך. השאלה היא האם, נכון לכרגע במצב שבו החרדות תופסות תאוצה, האם יש סבירות שזה גם יאיץ בתהליך? ובכלל, האם כאשר לחרדות לפתע יש תיפקוד משלהם, האם זה לא מצב מוזר, כי אני חש שהולכים לרצוח אותי וכל הגוף משותק...ואני תוהה גם למה זה קורה עכשיו, הרי חייתי יפה עד כה, כשהחרדות לא תפסו כזה כובד. לא יודע אם ניסחתי את עצמי נכון. סליחה.