לדוגי, ניר ואור ולכל החרדים.

תרופות משפיעות על אנשים שונים בצורות שונות. אתם מנהלים מסע כנגד סוג התרופות היחיד! שמחזיק אנשים מסויימים, בשלבים מסויימים בחיים - כן בחיים- וזה טיפשי מצדכם . מניסיון! אם מצייתים לרופאים ועולים ויורדים במינונים כמו שצריך לא תהייה כל בעייה- לרוב המכריע של האנשים. אני מבינה שהכוונה היא טובה אבל לא כל מה שבעייתי אצל אדם אחד זה המקרה אצל השני. זה ידוע שיש תרופות שהינן מסוכנות ואף רעילות לאנשים (באחוזים נמוכים מאוד באוכלוסיה) אבל זו לא סיבה למנוע אותם מכל האנשים כי אחרת לא היתה שום תרופה מותרת לשימוש. אז בבקשה תפסיקו לשכנע אנשים לא לקחת תרופות מסויימות בגלל שהם לא מתאימות לכם.

יש לך טעות גדולה ישנן תרופות פסיכיאטריות שמופיעות במקביל גם בפקודת הסמים המסוכנים כגון אמפטמינים (כמו ריטלין) או בנזודיאזפינים (כמו ווליום) תקראי את ההודעה של הפסיכיאטר בפורום ד"ר פלד מלפני יומיים בעניין זה בדיוק: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=216600&t=216247

את כנראה באמת לא יורדת לסוף דעתנו. אני אתן לך דוגמא אם בן אדם לוקח כדור כמו קסנקס שזה כדור הרגעה פעם בכמה זמן אז זה לא נורא ולא מתמקרים לזה. אבל אם אומרים לאדם שנמצא במצב חרדתי שקסנקס זה הטיפול ונותנים לו מינונים מופרזים תוך כדי ידיעה שזה כדור ממכר זה הופך למצב מסוכן אחד האנשים הכי קרובים אלי סבל וסובל מהפרעות חרדה בין עוד הפרעות רבות ובהתחלה הטיפול היה באסיבלים קסנקס ע"י רופאת משפחה ואז באו הפסיכיאטרים והוסיפו עוד כדורים על זה שאני אפילו לא זוכר את שמם. התוצאה היתה הרת אסון ורק החמירה את המצב עד לרמה של חוסר יכולת לקום מהמיטה. מה שפטר בסוף את הבעיה היה לזרוק את כל הכדורים ולעבור לפרוזק. כיום ישנה בעיה חמורה של התפרצויות זעם שאין לי מושג אם זה נובע מהכדורים או לא אבל נראה לי שישנם מקרים רבים מידיי שדומים למצב שתארתי. אז שוב אני אומר - אל תלכו בעיוורון אחרי פסיכיאטרים ,ברוך השם יש לנו היום אינטרנט וניתן לאסוף מידע על כל טיפול לפני שמנסים אותו עליך.

לאחת שהחלימה ! ראשית כל אני שמח בשבילך שמצבך טוב. אני מכור קשה לבנזודיאזפינים שנים רבות, מצוי במלכוד ללא דרך מוצא.כבר סיפרתי בעבר את תהליך ההתמכרות ולא אחזור עליו שנית בכדי לא לשעמם.אני כבר מאמין שעד יום מותי אצרוך את הדבר הזה או שאמות בגלל השפעותיה השליליות של התרופה כגון פגיעה מצטברת בכבד או בכליות ( לאחר שימוש של שנים רבות) . היום נודע לי שקיימת תופעה מעניינת נוספת הקשורה לתהליך הגמילה מבזבנזודיאזפינים : ( למאושר שמצליח להגמל): כשלושה חודשים לאחר תום תהליך הגמילה קיים סיכון לגלישה לדיכאוןוכן, תופעות פסיכולוגיות פתולוגיות קשות שהיו " רדומות " בזמן נטילת התרופה שבות ומתפרצות. ישנם מאות קישורים ברשת בעניין הנזקים של הבנזודיאזפינים אבל נמנעתי מלהמשיך ולהעמיק כי החיפוש עצמו מכניס אותי ללחץ ודכאון מיותר. לפעמים כשאני עורך חשבון נפש ביני לבין עצמי אני מגיע למסקנה שמבחינתי עדיף היה להמשיך לחוש את הכאב הרגשי מאשר להכלא בתחושת מרגוע וירטואלית אשר הפכה אותי לסוג של רובוט אטום רגשית. לאחרונה הנטיה להפרצויות שלי כלפי הסביבה הולכות וגוברות וזאת למרות היותי אדם רגוע וסובלני מטבעי. אתופעה הזו די מפתיעה אותי ואת הסביבה ואני חש מאויים בגינה. זהו, ראיתי מקום להוסיף את התנסותי . אין ספק שלטיפול התרופתי תרומה נכבדת לשיפור איכות חייהם של חולים מסוימים במקרים רבים אך ספציפים אצל אחרים,טיפולים מסוימים גורמים לעתים, נזקים חמורים אישיים, משפחתיים ואחרים כפי שקרה לי. להתראות תרגישי \ו טוב מחזיק אצבעות לכל המחלימים הקטור

לדעתי אתה טועה....ניתן להיגמל יש היום מרפאות שעוזרים רונן למשל עכשו בגמילה ואת הקשה הוא עבר והוא נגמל מטרנקסל שזה פי 10 יותר קשה אני גם נגמלתי ואני חי קשה ההחלטה אני יודע אם תרצה רופא טוב מומחה בעל שם עולמי שיעזור לך(פרטי) אני מוכן לעזור לך דבר איתו תישמע אותו לא תיצטער באמת מבין אותך מכיר את זה ורוצה שלא תאבד תיקווה חבל על כל יום שאתה מכניס את הרעל הזה אני כבר 8 שנים נקי...אחי עולם אחר מתמודד רק אם 10 % אחוז חרדות לעומת החרדות שנובעות מכדורים אל תוותר!!!!!!!!!!!!!!!!!