אז זה טוב או רע ?

בזמן האחרון אני שומעת וקוראת על הרבה מקרים של אנשים שניסו להתאבד וחלקם גם הצליחו. גם לי יש הרבה מחשבות על המוות ועל לגמור את הסבל הזה כבר ולהגיע אל המנוחה והנחלה, אבל אין לי את האומץ לעשות עם זה עדיין כלום, ופתאום אני קוראת ורואה אנשים שכן יש להם את הכוח לעבור משלב המחשבה ולהגיע אל שלב המעשה, וזה כבר לא נראה לי מעשה כל כך נוראי וכל כך בלתי אפשרי. רק בפורום השכן לפני מספר ימים התפרסמה הודעה כזאת על מישהו שניסה ונכשל. אז זה טוב או רע לקרוא ולדעת על המקרים הללו ? זה מפיח בי את האומץ לעשות אולי את מה שהייתי נמנעת ממנו כי היה נראה לי מעשה בל יעשה, לא בגללי, בגלל כל אלה שישארו אחר כך, אבל הנה כן יש אנשים שחושבים רק על עצמם, ושלא יכולים כבר להמשיך הלאה עם כל הסבל של החיים וכל הכאב, וניסו, וחלקם גם כבר לא ביננו. אז זה נותן לי לגיטימציה לעשות את מה שלא הצלחתי בעבר ? לנסות לפחות ? אז זה טוב או רע לקרוא על זה ? לפרסם את זה ? אז אולי ללכת בדרכם ? אז אולי לתפוס את עצמי בידיים, לראות שהמעשה לא כל כך בלתי אפשרי, שהרי אחרים כבר עשו, כבר יש תקדימים, אני לא הראשונה, ומן הסתם גם לא אהיה האחרונה, ולהתקדם צעד קדימה ולחתוך דברים ? ולמות ?

רות, לצערנו, כל הזמן אנחנו קוראים על דברים "רעים" שאנשים עושים. תיאורים מפורטים ומזוויעים על מקרי אונס, רצח, פיגועי טרור וכן גם על התאבדויות. מצד אחד, הרי אי אפשר שלא לפרסם ידיעות כאלה (קודם כל זכות הציבור לדעת וחוץ מזה, כה הרי מוכרים עיתונים, לא?) אין כאן נוסחה קבועה אם זה טוב או זה רע לקרוא על הדברים האלה. מי שנמשך לדברים תמיד יקרא אותם בסופו של דבר, צריך לשנות את התכנות במוח ולהחליט לקרוא את הדברים בריחוק, מבלי להיכנס להשוואות מה היינו אנחנו עושים. בעצם לא יקרה שום דבר נורא גם אם נדלג על הכתבות האלה, אבל אם בכל זאת נורא רוצים לקראו - אז להחליט שעושים את זה כאילו זה סיפור שקרה במקום אחר למישהו זר ובעצם זה לא צריך להשפיע עלינו. מאחלת לך שתרגישי טוב, שתתחזקי ותצאי מהדכאון ושתחיי בינינו עוד הרבה שנים טובות, ארוכות, מהנות ומרגשות. כל טוב,

מבחינה חוקית נראה שאת אדם אחראי למעשיו ועל אחריותך מותר לך גם להתאבד אבל החיים הם הדבר החשוב ביותר האם ניסית לטפל בעצמך? יש טיפול יעיל היום לרוב ההפרעות והקשיים לפני שאת מתאבדת צרי איתי קשר טלפוני ליעוץ מיידי חינם נא ליצור איתי קשר ישירות לטלפון (ראה דף אישי בלחיצה על שמי בדף הפורום) תודה דר פלד

רות יקרה, להתאבדות יש חסרון גדול: אי אפשר להשיב את הדברים לאחור. ההתאבדות עצמה איננה פתרון אלא ביטוי למצב מצוקה. מחשבות בנוגע להתאבדות עוברות בראשו של כל אחד מאתנו, ברגעים קשים, ובדרך-כלל מכוונות אותנו בחזרה אל החיים עצמם. האפשרות לשוחח על כך עם אחרים, כפי שאת עושה כעת בפורום הזה, היא אחת הדרכים הטובות להתמודד עם מחשבות בנוגע להתאבדות, בנוסף לסיוע מקצועי. את צודקת. פרסום של מקרי התאבדות מעורר לעתים קרובות גל של נסיונות התאבדות. אינני חושב שניתן למנוע פרסום כזה, ולכן חשוב קיומם של פורומים כמו זה שלנו, המאפשרים לשוחח על כך ולהקהות את הקושי בזמן הנכון. דווקא הדוגמה שהבאת מנסיון ההתאבדות עליו קראת בפורום 'הלם-קרב' היא דוגמה הפוכה. זהו נסיון התאבדות שקרה ברגע של מצוקה קשה, ולשמחתי הסתיים ללא פגיעה בנפש. נסיון זה לווה בתמיכה רבה מצד חברי הפורום, ואיפשרה לא.ב. לשוב במהירות לסביבה אוהבת ומבינה. אני שמח שאת משתפת אותנו במחשבותיך, ומקווה שתמשיכי לעשות זאת, ותראי במחשבות ההתאבדות רק אות של מצוקה המושך אותך דווקא אל החיים ולא אל המוות. שבת שלום, דרור גרין