לאחת

היי זו נטעלי, מה שלומך? נכון, בקשר לשאלתי על הסטיגמות זה נכון....ש זה פשוט נשאר אצל אנשים? למשל הייתי בעיר ונתקלתי במשהי שהכרתי מהילדות עד התיכון וראיתי מין מבט מוזר כמו- היא הייתה אפס מי היא חושבת שהיא פתאום השתנתה בקטע של לצחוק אליי זה קורא לי המון המון המון זה נכון שאנשים נשאר אצלם סטיגמה למשל הייתי תמיד לבד ובודדה ולא מסומפטת האם זה לדעתך המשך מחשבתם? ובקשר להדגיש זמן לחברים- אין לי אני לבד חוץ מאחת . ובקשר לזה שאמרת על המראה- כן אני נראת טוב אפילו מאוד- רק שפשוט אין לי ארך לזה אני תמיד מכנאה באחרות כמה שלא חסר לי כלום ממש כלום.אני מרגישה מפוחדת כאשר אני הולכת וכאל מכוערת.אבל אני הפוך.בגלל זה תמיד הייתי שואלת אותך אם יופי משפיע לחיובי והאם אנשים מתיחסים אחרת ליופי מה דעתך קצת עצוב לי ורע לי לא ידוע למה גם הבדידות פתאום מקשה אליי אוהבת נטעלי

היי נטעלי! סטיגמות יכולות לפעמים להישאר אצל מי שהכיר אותך לפני הרבה שנים ולא פגש אותך מאז. אבל כאן את יכולה לעשות - והרבה! תוכיחי לאותם אנשים שלא מעריכים אותך - אם אכן זה כך (כי לפעמים זו עשויה להיות תחושה סובייקטיבית בלבד) - שהיום השתנית, שאת לא אותה ילדה מפוחדת שהיית לפני חמש או עשר שנים! את אומרת שאת נראית טוב - אז למה לא לנצל את זה? הופעה חיצונית בהחלט משפיעה. אני, לצערי, לא נראית מי-יודע-מה, וזה בהחלט מפריע לי, ואני צריכה להתאמץ כפליים כדי להוכיח שאני שווה משהו, שגם אם הפרצוף והגוף שלי לא משהו מיוחד, זה לא אומר שגם הראש שלי לא שווה. ואת יודעת, במשך הרבה שנים זה לא היה קל - כי לא הייתי בטוחה לא רק במראה החיצוני שלי, אלא גם בראש שלי. חשבתי את עצמי פשוט לאפס גמור, וגם היום אני יודעת שאין לי שום כישרון בשום תחום ספציפי, ובעצם - אין לי מה להציע! אבל יחד עם כל זה, אני משתדלת לא להיכנע. אני לא יפה? או קיי. אז גם עם הנתונים המוגבלים שלי אני יכולה לעשות משהו - למשל לשנות תסרוקת, להתאפר, להקפיד על הלבוש וכולי. אני לא מי יודע מה חכמה ומוכשרת? או קיי. אבל יש לי עבודה טובה, שלפחות בה אני מצליחה, ויש לי בכל זאת פירור, לא יותר - אבל פירור של ניסיון חיים - ואיתו אני מופיעה בפני העולם, ובו אני משתמשת. ולאט לאט אני באמת זוכה יותר ויותר להערכה - גם בעבודה, גם בין החברים וגם במשפחה. וזה מה שצריך להנחות אותך, נטעלי: ראשית כל - להכניס לעצמך שמה שלא יהיה - תמיד יש לך מה להציע. ואני מבטיחה לך שתקטפי את הפירות, אפילו מבלי שתרגישי איך ומתי! ובקשר לבדידות - תזכרי שאת לא לבד! יש לך אותי (ואגב, מה עם הצ'אט או המייל?) - וקרוב לוודאי עוד אנשים כאן בפורום שמבינים אותך ומוכנים ברצון להקשיב ולתמוך. שיהיה לך חג שמח וכייפי! באהבה! אחת