\

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/09/2001 | 14:27 | מאת: ליהי

.

30/09/2001 | 14:33 | מאת: ליהי

מחשבות של חורף מלטפות את נשמתי אולי עכשיו הזמן לפתוח את כל מה שסגור אצלי מישהו אמר לי שעדיף לחיות נמוך אז אין לאן ליפול ובכלל בשמיים די עצוב ושום דבר לא כיף יותר לו רק יכולתי לוותר ולהפסיק לרצות הכל לחלום על מישהו אחר כוכבים של לילה מקשטים את מיטתי עכשיו אני צריכה לנשום למצוא לעצמי מנוחתי מישהו אמר לי שהוא לא יכול לבוא עכשיו הוא לא רוצה לזרוע מבוכה הוא לא רוצה לכאוב היו לי כוונות טובות היו לי גם כוונות רעות לאן אתה הולך? אולי כדאי שתפסיק לאהוב אותי אני בכלל לא מי שאתה רוצה שאהיה סתם, שיר(של דנה ברגר) שמשקף אותי עכשיו כל כך טוב, ורציתי לחלוק אותו אתכם..

30/09/2001 | 18:51 | מאת: אנונימי

זר של פרחים וירטואלי

30/09/2001 | 20:37 | מאת: ויוי

ליהי יקרה אני מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב ממה שהשיר היתכוון שמחתי שזה סתם שיר ולא אמת מצבך , או הלך רוחך , למרות שאת מיזדהה ורוצה לחלוק את אותה הרגשה איתנו . את יודעת ,,,אם תשירי אותו בקול , מבלי להיתיחס למילים תרגישי שמחה בלב ! כמו כל אדם שפוצח בשיר , ונפשו עליצה . אני היתי עושה זאת פעם , ןזה עזר היום אני מרגישה היתרוממות וכיף מסוים ,( אההה לא צריך להגזים ) משמיעת יצירו ת מוצארט או וורדי וזה מ_ה_נ_ה . המילים מקבעות לנו את הצער והמנגינה מוציאה אותו . שלך באהבה סוחפת ובמנגינה ,,,,,,,,,,,,,,,,, השירים שאת שולחת הם באמת מיוחדים , כמוך ! ויוי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית