אבא שלי בוגד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/09/2001 | 15:53 | מאת: רות

שלום לכולם, שנה טובה ומתוקה. רציתי לחלוק עם "הרשת" דילמה שפוקדת אותי כבר לא מעט זמן, בתקווה לקצת תמיכה ו/עצות: לפני בערך שנתיים וחצי אבא שלי בגד באמא שלי עם החברה הכי טובה שלה, שבעלה היה החבר הכי טוב של אבא שלי, ומאז עולמי התהפך, אמא שלי איבדה את הצפון, ואבא שלי שעד אז היה איש טוב וכיפי ודואג-התגלה כאדם המאכזב ביותר, תאב בצע ומטורף שבחיי. לאבא שלי כבר לא איכפת מהמשפחה או מאף אחד אחר, רק מכסף ומעד כמה נסכים לסבול את השטויות שלו. הוא כבר עזב את הבית ופעם בשבוע בערך אני רואה אותו, כשהוא בא למרר לאמא שלי את החיים. הוא עוזב את הארץ ונוסע לחופשות בחו"ל בלי להודיע למשפחה, משקר וגונב,וכל המשפחה שלי שונאת אותו ומקללת אותו. אבל אני לא יכולה להתעלם מכך שזה האבא היחידי שלי ולכן עשיתי מאמצים להתקרב ולנסות להבין מדוע עשה מה שעשה, אבל הוא ממשיך לאכזב ולאכזב פעם אחר פעם. הוא מתקשר אליי לפאלאפון, חושב שאני לא יודעת עם מי הוא שוכב ואיפה הוא נמצא ומקווה שאתנהג כאילו הכול בסדר, ואני נקרעת בין המשפחה וטיעונייה המוצדקים לבין הזכרונות הטובים, רגעי הצחוק והכיף הנדירים שהיו לי בשנתיים האחרונות, ואני לא יודעת איזה יחס להעניק לו. יש למישהו רעיון??? אני אשמח לשמוע-תודה. רות.

23/09/2001 | 06:36 | מאת: דנה

פשוט לדבר איתו ובכנות. !!!! לא להמשיך את השקר הזה עוד ועוד מסכנה אימך.... למה היא לא מדברת איתו על הנושא... יכול להיות שהאהבה כבתה בעינהם וכל אחד צריך להשקיע קצת יותר בקשר על מנת לגרום לו לחזור להיות מה שהיה , (אם היה?) בת כמה את ? והאם יש לך עוד אחים? רווקים או נשואים? לפעמים כשאין ברירה ואין ילדים קטנים ברקע אז אולי פשוט עדיף להפרד עם כל העצב הכרוך בכך

23/09/2001 | 09:58 | מאת: דוגי

רות שלום אני מבין שאביך עזב את הבית כך שאין לא שום מחויבות לאמך אך יש לו מחויבות עצומה לילדים ואני אסביר את עצמי אני לא יודע למה הם לא מתגרשים אבל אם הוא עזב את הבית אז זכותו להיות עם מי שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה בתנאי אחד והוא שהוא ידאג לכל צרכי הילדים . נקודה. אם תנסי לא להיכנס לו לחיים בנושא של עם מי הוא שוכב או אם הוא ביקש רשות ממישהו לטוס לחו"ל רק יהיה לך יותר טוב. אם הוא לא דואג לך כביתו אז יש כאן כבר סיפור אחר. לדעתי הבעיה היא שאימך מערבת אותך רגשית יותר מידיי ואת נקרעת רגשית בין תמיכה באימך האומללה שנבגדה וננטשה ובין אביך שאני משוכנע שיש גם לא סיבות למה שקרה המלצתי היא שאם אביך דואג לצרכייך אל תתני להם להעמיד אותך ביניהם ותסבירי לכל אחד מהם שאת אוהבת את ההורה השני ואין זה הוגן להשתמש בריגשותייך המבולבלים גם כך למטרות הריב ביניהם. בהצלחה דוגי -- אותו סיפור רק הייתי הרבה יותר צעיר

24/09/2001 | 07:15 | מאת: ד"ר יוסי אברהם

שלום רב, אינני יודע בת כמה את; יש גיל שבו עניין הבגידה איננו נתפס כדבר רע שעומד בפני עצמו, אלא כתוצר של היחסים הזוגיים, שצריך להיות נבחן בפרופורציה המתאימה. במילים אחרות: יתכן ואביך היה באמת "גרוע", בקשר לבגידה. אבל, יתכן וזו היתה תגובה למצב זוגי בלתי נסבל מצידו, שאימך היתה כמובן השותפה בכך. ניסיתי להציע זוית מבט נוספת. ועוד עיצה: תבחני את אביך בהקשר לאבהותו, ולא למיניותו או לזוגיותו. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית