רוצה לשתף אתכם בפחדים שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/09/2001 | 17:00 | מאת: אורית ארנון

לפני שבועיים היכרתי מישהו והוא פשוט מ-ק-ס-י-ם. סיפרתי לו מה עבר עליי בשנה האחרונה והוא יותר ממבין ומקבל. הוא תומך, נותן לי את הזמן שלי ומבין את הפחדים שלי בנוגע לקשר חדש ובעיקר ליחסי מין. אני רוצה להיות מאוהבת בו ואני מרגישה שיש לי רגשות כלפיו אם כי אני מאד מבולבלת לגבי הרגשות שלי ומאד מבוהלת מהקירבה. אני אפילו לא יודעת בדיוק ממה אני מפחדת ולמה אני לא מצליחה פשוט לזרום עם מה שקורה. מה דעתכם?

20/09/2001 | 19:29 | מאת: טלי וינברגר

אורית יקרה, אני חושבת שקורים דברים נהדרים בחיים. והם קורים לך! עברת תקופה קשה ונוראית, והנה החיים האמיתיים, או יותר נכון החלק המרגש והכייפי שבהם, מחלחל גם אלייך. אני מתרגשת יחד איתך. המחשבות והחששות הן חלק בלתי נפרד מהתהוות של קשר חדש. חשוב לשמור על פרופורציות, ולא לתת לפחדים לשתק אותך או לגרום לך לברוח. אני חושבת שאחת הדרכים להתגבר על הקושי הזה הוא פשוט לדבר עליו עם חברים/ות או עם בן הזוג עצמו. ברגע שהמחשבות "יוצאות" מה"מגרש" הפנימי שלך, ועוברות גם דרך ההתבוננות של אחרים לעיתים זה גורם להן להתגמד. שתיהיה לך שנה של אהבה, שנה טובה, טלי פרידמן

20/09/2001 | 20:56 | מאת: ויוי

אורית היי . את אמיצה ,בעלת רגשות מוסתרים , שתמיד , לא רצית להיות לבד . אז , מימעלה שמעו את תפילתך , הם גם יעזרו לך בבנית הקשר . טלי כתבה לך מילים , חמות ואני תומכת . אני שמחה בישבילך , ומיתפרצת בקריאת י,,,ש !! זיכרי , אומץ , אש קטנה ,אמונ ה ,. שנה טובה ומתוקה לך ! ויוי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית