תרגום דבריו של ווין מרטין שהועתק מפורום לחץ

nxt :מאת 16:55 :שעה 12/09/2001 :תאריך תרגמתי את המאמר והוא מופיע בגוף ההודעה ובקובץ וורד להורדה Wayne Martin הוא מטפל שרשם את המכתב הבא באנגלית עבור מטופליו שפנו אליו במצוקתם לאחר מתקפת הטרור האיומה בארה"ב. לאחר שחלק את המכתב עם עמיתיו למקצוע בפורום, הוא החליט בהמלצתם להפיץ אותו וקורא לכל מי שרוצה להעביר את המסר זה הלאה. בחרתי לתרגם אותו גם לעברית שיהיה לכולנו יותר קל . לא תמיד התרגום זהה לחלוטין אבל זו הכוונה וזו המשמעות של הדברים. מטופלים יקר אנו נמצאים בתקופה מלחיצה מאד. מן הסתם שמתם לב כיצד זה משפיע לכם על החיים . ייתכן וחוויתם אפילו אובדן יקרים בפיגועים האלה ואם כן אני מצטער מאד. מכיוון שזו טראומה בממדי ענק, זה השפיע עליכם בדיוק כפי שזה גם השפיע על הסובבים אתכם. במצב לחץ שכזה קל לשכוח את הצרכים הבסיסים שלנו. מכיוון שהמיומנות שלי היא לעזור לאנשים שמושפעים מלחץ, ברצוני להציג לכם עשר דברים פשוטים שכל אחד מאתנו יכול לעשות במצב הלחץ הזה : 1. זכרו לשתות מספיק מים ולאכול ארוחות בריאות באופן סדיר. 2. שמרו על איזושהי פעילות גופנית במהלך סדר היום שלכם. 3. שימו לב לזמן שאתם מקציבים לצפייה בשידורי האסון ואל תסחפו . תכננו כמה זמן אתם צריכים כדי לצפות בטלויזיה, להאזין או לקרוא חדשות על האסון , ושלבו הפסקה בין לבין, אולי הפסקה המשלבת פעילות גופנית מסויימת. 4. תנשמו עמוק. נשימות עמוקות ושיטות הרפייה הן דרכים יקרות ערך כדי לחסן את עצמכם מגורמי הלחץ שמסביב בעיקר כעת. 5. צפו לעבור איזשהו תהליך של אבל טבעי בעקבות הטרגדיה הזו. סביר להניח שתחושו זעם, עצב עמוק, חשש לביטחונכם ואולי אפילו תחושת אשמה על זה שזה לא קרה לכם ("אשמת הניצול"). הזכירו לעצמכם שמדובר בתהליך טבעי שיעבור אם רק תתנו לזה להתרחש בדרך טבעית. אל תנסו להתכחש לרגשות כאלה או לסלק אותם בכוח. 6. כדאי לרשום את מחשבותיכם העמוקות ורגשותיכם בנוגע לאירועים הטראומטיים בכתב . אם תעשו זאת בשמך 15 עד 20 דקות לפחות זה יאפשר לרגשותיכם להירגע ויקל על תהליך ההחלמה. 7. אם אתם נוהגים עשו זאת בזהירות מרובה מתמיד. ייתכן שהנהגים האחרים לא ממש שמים לב לכביש מכיוון שהם נתונים לסערת רגשות הנובעת מפחד או אובדן. 8. התפללו ! התפללו למען אותם אלה שחייהם התהפכו על פיהם, עבור כוחות ההצלה שמגיבים לטראומה ועבור המנהיגים שצריכים בשעות קשות אלה לקבל החלטות חכמות. התפללו גם עבור עצמכם שבריאותכם הגופנית, הנפשית והרוחנית תהיינה איתנות בזמנים קשים אלה. (זהו צורך לגיטימי) 9. הטרוריסטים רוצים לשתק להפחיד עד מוות את המדינה, את העולם ובעצם כל אחד מאתנו. המשיכו בחייכם ובעבודה בלי להיתקע בגלל הטרגדיה. פעלו כנגד אותן מטרות של הטרוריסטים על ידי כך שתמשיכו בחיי היום יום שלכם והראו להם שאותנו לא ישברו. 10. שימו לב לדרכים בהן הגוף שלכם מאותת על החרדות והמתחים. חפשו דרכים להקל על עצמכם. אל תהססו לפנות לעזרה בכל שעה. מישהו תמיד יכול לעזור לכם. חושב עליכם ומתפלל בשבילכם

הנה אני במערומיי. גדולי הציירים הוסיפו צלליות, צבעו את הבשר החשוף ונתנו לשדינו הזקופים לקרוץ בחינניות מבעד לזוויות ערוותינו. אני בוחנת קפלים וקווים בגופי, זה שהולך עימי יום יום לקניות בסופר, לעבודה ולבארים אפלים, זה שלעיתים משדר אותות מצוקה של עייפות קיומית ומבקש בכל פה, לשון ולוע שאשכיב אותו לישון, פרקדן על אפיסות כוחותיו. אותו גוף, זה שמלווה אותי כל חיי, מתעורר לעיתים, במצב עירנות הוא עשוי גם לגרום לי אושר עילאי. וכשהוא כאן, האושר עילאי הזה, אני פשוט יודעת שאלוהיי הדברים הקטנים מסתתר באותם ימים בואגינה שלי. אנושיות זה שם המשחק. בשביל אורגזמה אמיתית צריך לעבוד קשה, מאד קשה. זה בכלל לא כמו בסרטים הכחולים שראינו בהיחבא כשהיינו תיכוניסטים. גיל שש עשרה, אני מתעדת ביומן החיים האישי שלי. סמיקות הפנים העידה יותר מכל, שהסרט הספציפי הזה אינו נושא חן בעיניי. מי בכלל התעמק בשם שלו, אבל הוא הורכב מקטעים של כחמש עשרה דקות כל אחד. היא תמיד חיכתה לו בביתה עם חלוק, שכמו אותם מתערטלים בפארקים ציבוריים החליק מעליה ונפל ברכות על הרצפה הנקייה למשעי, רק שלא הייתה שם רומנטיקה והוצאת 'שלגי' לא יכלה לספר רומנים למשרתות אובססיביות על אבירים בלמבורגיני. ראית סרט אחד ראית את כולם ואני מבטיחה גם צל"ש פרטי לכל מי ששרד עד סוף הסרט והגיע עד לקרדיטים. באותם סרטים יש כוס ויש זין ואותו זין (לרוב עצום ממדים) נכנס ויוצא, לפרקים אפילו מהחור האחורי. איזה יופי של מיומנות, איזה יופי של הדמיה לבוכנות עתירות טכנולוגיה. היא תמיד צורחת בהנאה ומוצצת בתאווה, הוא תמיד מושך לה בשיער וגומר לה בפה או על הפרצוף. לי סיפרו שסקס זה עונג צרוף, אבל אחרי הסרט ההוא, ששוב לא זוכרת מה היה שמו אבל לא אטעה רבות אם אהמר על משהו כמו "כלים לוהטים" או "דפוק וגמור", זה נראה יותר כמו דיקור סיני רק בלי הפחתת השומנים. והלו, בימאי יקר, תסביר לי, איך זה שכל הגיבורות שלך, כולן ללא יוצא מן הכלל, גומרות בחדירה. מניאקיות! זה לא סוד שרק שכ 25 אחוז מהנשים מגיעות לאורגזמה בחדירה. שאר הנשים, מתברר, רק חולמות על כך ומסוגלות להגיע לאורגזמה רק באמצעות גירוי חיצוני, ישיר בדגדגן. כן, תתפלאו, הכי נורמלי שיש. לגברים קל יותר להגיע לאורגזמה במשגל מאשר נשים עקב השוני בעיצוב האנטומי של אברי-המין. אברי המין של האישה בנויים כך, שמרכזי הרגישות העיקריים הם בדגדגן ובשליש החיצוני של הנרתיק ואילו האיזור הפנימי של הנרתיק לא כל-כך רגיש לגירוי. (אם כי עדיין קיימים הבדלים קטנים בין אישה לאישה). מכאן - בזמן המגע המיני, הגבר מקבל גירוי ישיר לאורך הפין והאשה מקבלת גירוי לשליש החיצוני של הנרתיק וגירוי עקיף בדגדגן. נשים מגיעות לאורגזמה בעיקר מגירוי חיצוני (קרי, אוראלי או אוננות) ואותה אורגזמה באוננות מהווה כבר מחצית מהדרך אל האורגזמה המיוחלת. אם גם באוננות אישה אינה מגיעה לאורגזמה או שאינה מאוננת בכלל, אז תהליך הלמידה שלה ארוך יותר והיא צריכה להשקיע בללמוד קודם את גופה ורק אחר כך את בן זוגה. ראשית צריכים ללמוד להכיר בשוני בין גברים ונשים וללמוד להתחשב האחד בשניה. רוב הנשים מתאימות את עצמן לקצב המהיר יותר של הגברים ונותנות יותר חשיבות לצרכים של גברים ומוותרות על שלהן זה בולט במיוחד ביחסי מין. במהלך העמקת ההיכרות עם בן הזוג והמשיכה אליו ובתוספת הרצון להיות יחד עם בן הזוג יבואו לידי ביטוי בעיקר במגע הגופני שלפני החדירה. זוהי נתינה וקבלה של מגע גופני בכל חלקי הגוף תוך התרכזות בהנאה ובתענוג, כאשר תשומת הלב מוקדשת האחד לשניה. חשוב להיות רפויה ומשוחררת, כל היתר זה כבר משחק ילדים, כמעט כמו קלאס או גומי, רק שהסיפוק אחר, שונה, טוב יותר. ברם אווירה של מתח, פחד מאכזבה, תסכול ומאמץ מיותר לקראת אורגזמה הם אותם גורמים, שמונעים מנשים להגיע לאורגזמה גם בחדירה. המאמץ להגיע לאורגזמה בחדירה, מוציאה את הכיף מהפעילות המינית וגם פוגעת בחשק שלהן. התרכזות בהנאה, בכיף ובקלילות, גיוון תנוחות וגירוי ישיר לדגדגן תוך כדי המשגל יכולים לחולל ניסים ונפלאות במהלך המשגל ואז, אוי אז, מי שלא חוותה אורגזמה בחדירה לעולם לא תבין את השלוליות שמכתימות את סדיני המשי, את החיוך הדבילי ואת הזיעה הקרה שמחלחלת במורד עמוד השדרה. אוף, שתבוא כבר האורגזמה המזדיינת הזו ותנקוש על דלתי. בעצם, שתנקוש על דגדגני ותטלטל את גופי, אני כבר אדאג לשלוח את הסדינים המוכתמים למכבסה וחיוך מתפנק ילווה אותי בעת ההחלפה למצעים חדשים. ועד העונג הבא תודה מראש. ספר מומלץ: "לעצמך" -לוני ברבך גארפילד, הוצאת זמורה/ביתן. 09-09-2001