נמאס מהנכות נמאס מהחיים

דווקא אחרי הכל אחר תואר ראשון אחרי עבודה חדשה הכל נמאס פתאום מבנים שהנכות היא עוד נטל מיותר שצריך לסחוב אותו פתאום מבינים שאין גיבורים וסיפורי גבורה רק התמודדות שלא ניגמרת אני לא יודע מה איתכם אבל לי זה מספיק פשוט נמאס מהמכשולים נמאס מהבדידות ונמאס לבזבז את רוח הנעורים בהתמודדות אם נכות תודה על העידוד אני עובד בחברה צעירה וקשה לי נורא התחושה של התחרות התחושה שבאמת קשה לכולם גם בלי נכות אבל מה זה עוזר לי גם אני רוצה להרגיש את רוח הנעורים לחזר אחרי בחורה לראות את הברק בעינים במקום זה אני לוקח למקום עבודה צעיר כזה גם את הנכות זה מעצבן מתסכל ומרגיז לא כתוב לי על המצח שגמרתי תואר ראשון זה גם בככל לא משנה חשובה הדינמיות שמחת החיים והיכולת לזרום עם שינוים ומצבים וזה קשה קשה מאד היום חסרה לי אהבה לא חסר לי השכלה או כל דבר שהחברה מחשיבה כהצלחה חסר לי השקט הנפשי חסר לי התחושה של לקום בבוקר ולאהוב את עצמי ואת העולם מסביב אני לא רוצה להתמודד אם נכות אף אחד לא יתן לי פרס אני רוצה לראות עולם לחוות האהבה ועוד דברים פשוטים של החיים כל זה דורש המון השקעה גם לאדם בלי נכות ואין לי מושג מאיפה לוקחים את הכח לחשיפה כזו פתאום אני מרגיש שהנכות זה דבר שנפל עלי משמיים למרות שנולדתי איתה פתאום אני מבין שהיא הולכת להישאר לנצח ואיתה צריך לעבוד ולהשיג את כל הדברים החשובים בחיים ואין לי מושג אם אני רוצה להמשיך לחיות איתה אין לי כבר את הכוחות להתמודד גם עם הנכות וגם עם החיים עצמם שהם לא פשוטים לאף אחד נכה או לא נכה.

שלום הייתי רוצה לדעת על איזה נכות אתה מדבר כל הזמן? ודבר שני בקשר לאהבה תוכל להיכנס לקופידון ואולי שמה תמצא אהבה.תאמין לי שתוכל למצוא וזה דיבור מתוך נסיון. ביי

היי אנונימי! אני לא יודעת מה הנכות שלך, ועד כמה היא חמורה. אבל דבר אחד אני יכולה להגיד כמעט בוודאות: אם לשפוט לפי מה שכתבת כאן - יש לך המון: תואר ראשון, עבודה חדשה, ו-כן, גם האומץ להיחשף כאן, ועזוב אותך מהעניין של האנונימיות כאן. תאמין לי, יש אנשים שגם בעילום שם לא מעיזים לכתוב כאן, ואי אפשר להאשים אותם! בכל אופן, שלושת הדברים האלה שהזכרת כאן - האם הם מעט בעיניך? בעיני הם הרבה מאוד, והם לא צריכים להיות "כתובים על המצח". נכון, העולם שלנו מייחס הרבה מאוד חשיבות לחיצוניות. אבל יש גם אנשים שיודעים להסתכל יותר לעומק. ואי שם בוודאי נמצאת האישה שתדע להעריך את ההישגים שלך וגם את המון הרגש והחום שיש לך לתת. בהצלחה! אחת

לאנונימי שלום רב, ממה שכתבת נראה שבמהלך חייך עד כה התמודדת עם קשיים לא מועטים, אך הצלחת להשיג במקביל לא מעט הישגים מרשימים, בין אם מדובר בתואר אקדמי ובמציאת עבודה טובה. כעת אתה חש בחסרונה של אהבה, וזה מייאש אותך. אינני יודעת מה ניסית לעשות בנדון אך יש לא מעט מועדוני הכרויות, צ'אטים, וכו'. נכון שהנכות אולי מעמידה בפניך קושי נוסף, אך מציאת אהבה היא משימה קשה וסזיפית לא פעם עבור הרבה אנשים, גם אלו שאינם נכים. במידה ואתה חש "תקוע" ומיואש הייתי ממליצה לך ללכת לייעוץ, ולבדוק מה בדיוק הקושי, ומה "תוקע" אותך...וחוץ מזה, יש את שאר הדברים שהזכרתי... ואל תשכח לשלוח הזמנות לחתונה... :) בהצלחה, טלי פרידמן

שלום רב, אני מצטרף לתחושת טלי לגבי היכולות שלך, שאיפשרו להגיע להשגים. אני גם מסכים בהחלט ומחזק את המלצתה לגבי הכדאיות ביעוץ מקצועי לגבי תהליך בניית הזוגיות. אני עובד עם נכים, וגם עם עוורים, וזה מאד חוזר על עצמו שלאחר שהם מצליחים לעבור מסלול מכשולים פורמלי (לימודים, צבא, לימוד נהיגה, וכו') - יש תחושת השג, הציפיות עולות - ואז יש "נפילה", עקב ההתמודדות השונה לגמרי בתחום של ההסגלות החברתית. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם