אני בהריון ומאוד מאוד לבד !!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

09/09/2001 | 12:45 | מאת: גאולה

שלום, יש לי 3 בנות מקסימות - בנות 13 , 9 , ו-3. אני בת 38 ונכנסתי להריון מבלי לתכנן. אני כבר בשבוע 18 ומרגישה מאוד מאוד לבד. בעלי לא תומך בי בכלל. אתמול שמעתי אותו אומר לידי לחברים שלנו ש -3 ילדים זה ממש מספיק. מאוד נהלבתי. הוא בן 40 ועובד כבר חודשיים בעבודה חדשה כעצמאי אחרי יותר משנה שישב בבית. הוא מאוד לא מרוצה מהעבודה הקשה הזו. אני תומכת בו המון ולא מראה לו שקשה לי בלי תמיכתו. אבל, אני בן אדם. וכל כך שבורה מבפנים. גודל אצלי תינוק (שהוא בן) אחרי 3 בנות והוא לא שמח !!!??? איך זה יכול להיות שגבר לא רוצה בן ???? איך. אני בת יחידה עם הורים שהתגרשו שהייתי תינוקת. כל החיים שלי חלמתי שיהיה לי משפחה משלי. ו- 4 ילדים זה החלום הפרטי שלי ובטוח לא שלו). הוא לא מדבר על ההריון בכלל. לא שואל איך אני מרגישה, לא הולך איתי לרופא נשים, כלום. כאילו זה לא קיים. אנא עזרו לי במה לעשות. תודה גאולה.

לקריאה נוספת והעמקה
09/09/2001 | 14:26 | מאת: מכאלה

גאולה שלום, אל תהיה עצובה. רוב הגברים, לצערינו, הם כאלה ואל לנו הנשים לצפות שיבינו אותנו משום שהם לעולם לא חוו או יחוו את הזכות להיות אמא...את החיים החדשים שצומחים לנו בבטן, את רגש התנועות , הלידה ואת האימהות. יש גברים שמדחיקים את הרגשות שלהם ועד שהתינוק לא יוצא הם לא מסוגלים להאמין ולתמוך . תתעודדי, אני לא מכירה את בעלך אבל אני מאוד מקווה שכשהתינוק ייצא ב"ה אז רק אז בעלך אולי יתעורר ויסייע לך. גם אני עברתי שני הריונות ואפשר להגיד שעברתי אותם לבד...ללא תמיכה רגשית מהבעל...הלכתי לבד לכל הבדיקות וכל לבד. המצב משתנה רק אחרי שהתינוק יוצא שהכל נראה לו מוחשי. בהצלחה ולא להתייאשש. מכאלה.

09/09/2001 | 14:47 | מאת: אבנר

מיכאלה סתם נקודה למחשבה מה זה שייך בכלל לזה שגברים לא מתחשבים או לא עוזרים סתם הכללה מיותרת ובמילה עדינה שטותית אנחנו עוזרים אישית אני עוזר תומך מפרגן ונהנה מכל רגע אז כמו שלא כל הנשים אותו דבר גם לא כל הגברים אותו דבר במקרה של הגברת פשוט יש לה בעיה שהפיתרון שלה הוא פשוט שיחה צפופה עם בעלה להסיר ממנו את החששות אל תשכחי שהוא בעבודה חדשה שהוא לא מרוצה ממנה ועוד ילד זה מפחיד ושיהיה במזל טוב ולידה קלה

09/09/2001 | 23:17 | מאת: דוגי

מיכאלה אנא ממך לא להכליל זה שבעלך חרא זה כנראה מגיע לך עם כל העוינות הזאת

09/09/2001 | 14:56 | מאת: רינה

היי גאולה נראה לי שלבעלך קשה להתמודד עם כ"כ הרבה דברים חדשים בבת אחת. לגברים לדעתי יש מוגבלות ריגשית ויש להם גבול עד איפה הם יכולים להתמודד עם דברים ומכיון שאת ההריון את מרגישה בטח קשה לו להתייחס לזה. אני בטוחה שעם הזמן היחס שלו ישתנה במיוחד עם בדרך כלל יש לכם יחסים טובים ואת נזקקת עכשיו רק לסבלנות. חוץ מזה תשתפי את הילדים שלך ואת החברים שלך ואת המשפחה וקבלי תמיכה מהם. אל תצפי ממנו ותראי שתופתעי מאחת שכן אכפת לה רינה

09/09/2001 | 15:49 | מאת: דני

גאולה דבר ראשון אני מוחה על היחס הכמעט מטומטם שחלק מהעונות על מכתבך הפגינוץ גברים אינם חסרי רגישות ובטח לא פחות מנשים ,הם(אנחנו) רק מגיבים אחרת לרוב הגברים קשה להתמודד עם הופעת תינוק מכיון שלנו אין את המערכת ההורמונאלית הנשית ,שגורמת לתחושת סיפוק ואהבה מידית עם הכניסה להריון וביתר עם הופעת הילד אך לאחר הופעת הילד וככל שהוא גדל "אנחנו" הגברים לומדים לאהוב אותם\ן יותר ויותר. אני משוכנע כי כאשר בעלך יראה את בנו לאחר הלידה ובטח ככל שהוא יתבגר הוא יאהב אותו יותר ויותר ויתכן כי אף "יעדיף " אותו קצת יותר מאשר את אחיותיו. דבר נוסף - לא כל מה שאנשים אומרים בציבור הם חושבים ,ראי פוליטיקאים ולכן אל תתיחסי למה הוא אומר לחברים. יתכן אף שהוא מנסה לעקוץ אותך על התינוק בגלל שהוא כועס על דברים אחרים שאינם קשורים לתינוק כלל אך מכיון שהןא מרגיש שזה נושא שאת לוקחת קשה דרכו הוא מנסה ,וכנראה מצליח, לפגוע בך כל טוב ומזל טוב

09/09/2001 | 16:26 | מאת: אילן

גאולה יקרה. זה כבר טוב שאת אומרת לעצמך ולאחרים שאת לבד. השלב הבא הוא להגיד את זה לבעלך. ועוד נקודה: בפעם הבאה שהוא יגיד דבר מעליב לך או לידך, תגיבי מיד ואל תשמרי בבטן.

09/09/2001 | 17:49 | מאת: ד"ר דרור גרין

גאולה יקרה, קורה לך דבר נפלא, וחבל שאין לך עם מי לחלוק את תחושותיך. לשאלה שלך יש שני חלקים. הראשון נוגע רק לך, ולמתרחש בתוכך. את כבר החלטת ללדת את בנך, ועליך לעשות הכל כדי לשמור על עצמך עד לזמן הלידה, וכדי ליהנות מן התהליך המתרחש בקרבך. לאופן שבו את מכינה את עצמך ללידה יש השפעה על לידתו של בנך, וחשוב לעשות הכל כדי שהאווירה סביבך תהיה נעימה ורגועה. לשם כך כדאי שתמצאי בני ברית שיוכלו לתמוך בך בתקופה זו, ואת יכולה לעשות ככל יכולתך כדי לשתף בכך את שלוש בנותיך. בנוסף, כדאי שתשתפי גם את המשפחה המורחבת, הורים אחים וקרובים, וכן את חבריך וחברותיך, כדי לקבל מהם את התמיכה שלה את נזקקת. החלק השני של השאלה נוגע ליחסים בינך לבין בעלך. גם אם לידת התינוק לא היתה מתוכננת, יתכן שההתעלמות שלו נובעת מקשיים אחרים בקשר הזוגי ביניכם. אני מציע שתנסי לפנות אליו בבקשה לשוחח על כך ולחפש דרכים לשפר את הקשר הזוגי. במקרה הצורך ניתן גם לפנות ליעוץ זוגי. אל תדחי זאת, וגם אם הצלחתך לא תהיה מלאה, ברגע שתעשי ככל יכולתך לשפר את המצב תרגישי שאת שולטת בחייך, והדבר יקל על המשך ההריון. בהצלחה, דרור גרין

09/09/2001 | 18:29 | מאת: ynhr

היי מאוד עצוב היה לי לשמוע על כך. אני גבר ואני חושב שהריון זה הדבר הכי יפה שיש לבני זוג. אישה בהריון זה הדבר הכי סקסי שיש וחבל מאוד שכך בעלך מתיחס אלייך. עצות פשוטת לא יעזרו. צריך לעבוד הרבה על זה. על רגל אחת בטח שאי אפשר להסביר. תנסי למצוא כאן בפורומים ובצ'אטים אנישם שיעזרו לך להבין דברים. יש כאן אנשים מאוד חכמים. תשקיעי ואל תוותרי. את בתקופה יפה ותהני. ביי YNHR

09/09/2001 | 18:37 | מאת: אורלי

גאולה דברי איתו, וגם תלכי לטיפול. זה מאוד עוזר.

09/09/2001 | 19:08 | מאת: אלדד

מה? לגבר אין זכות דיבור?? הוא כבר עשה שלשה ילדים!!! אולי הוא באמת לא רוצה עוד ילד?? אולי מספיק לו שלשה?? אולי הוא לא יצליח לתת לארבעה כמו שהו נותן לשלשה??? למה את כל כך אנוכית ונדבקת לחלום המטופש של ארבעה ילדים??? אולי תשקיעי את כל מה שיש לך במערכת היחסים שלך עם בעלך ובשלשת הילדים שלך??? לבד לבד לבד..... בטח שלבד.... לא שאלת אותו אפילו.... פשוט קבעת עובדה. (ככה זה... נשים יכולות להכריח אותנו להיות אבות אפילו אם אנחנו לא רוצים) תחשבי על זה..... מה אם מחר נמאס לו ממך, והוא מחליט לצאת לפנסיה או לקחת דמי אבטלה וגם להיתגרש ממך?? מה אז?? למה המחשבה היא תמיד לטווח הקצר??? תחשבו על זה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית