לאביב

אביב יקרה, ימים מטורפים, טרופי שינה, מלאים בדמעות, פחד וכאב. אני יכולה רק לתאר לעצמי מה מתחולל בתוכך. ומחר, זה אחד הימים הקשים יותר, אם לא הקשה מכל. ההבנה שעברה שנה, אינה באמת "הבנה", הרי זה נראה שזה קרה רק לפני רגע. קשה להאמין, להבין ולקבל. ויותר מכל, זה כואב, פוצע ומייסר. אני מקווה שמצאת קצת מנוחה הלילה והצלחת לישון ולו אף לכמה רגעים. ואני רוצה לשלוח לך שיר שחשבתי עליו זה זמן מה, ואני חושבת שהוא מאד מתאים לעיתוי. הקושי והכאב שבאובדן הם מאד פרטיים עבור כל אחד, אך יחד עם זאת הם גם משותפים במידה מסויימת לכל אלו שחוו אובדן. והנה השיר: אתמול בלילה/אפרת בן צור אתמול בלילה עליתי לשמיים רציתי לראות אותך התגעגעתי אליך כל כך נרגש, מחכה לי בשער ישן בין עננים נפגשנו. חיבקת אותי חזק בכית ראיתי שגם אתה התגעגעת אליי. לא רוצה ללכת לא רוצה לעזוב אותך לבד, לשמור עליך אני רוצה, אני אוהבת אותך, תאהב אותי, תאהב אותי תאהב היום בלילה אעלה לשמיים לראות אותך מתגעגעת אליך, מחכה לך מחכה לך, לא רוצה ללכת לא רוצה אל תעזוב אותי לבד, תשמור עליי עד שאגדל, תאהב אותי תאהב אותי תאהב. אני יודעת אביב שהגעגועים מייסרים, והכאב מפלח. זה לא יהיה יום קל, אבל זה יעבור. אני כאן. לצידך. טלי פרידמן

לאביב מצטרפת למכתבה של טלי חושבת עלייך המון שמחה בשבילך שהיה לך כזה אבא עצובה שהפרידה הייתה כה קשה.

אביבוש, איתך בצערך. בעוד חודש ימלאו שנתיים למותה של אימא. עדי