לליהי, אורית וכתומה ולד"ר...

היי אני מודה לכולכם על ההזדהות ולכתומה ולד"ר על העידוד. ותאמינו לי שרק מהפורום הזה אפשר לעשות חברויות מרוב שהאחד תומכת בשניה ומזדהה איתה. אז אין מצב להיות פה לבד לפחות בפורום. החלטתי לקחת פסיכולוג אפילו שבמשפחה אומרים לי שאני לא צריכה פסיכולוג בשביל שיגיד לי מה לעשות אם החיים שלי.אבל כל הקטע בפסיכולוג הוא שיתמוך בי קצת וגם קצת יסדר את הבלגן שהולך לי בראש עכשיו. גם לי בא למות כל הזמן ולהגיד הלואי והייתי הולכת כמה שנים אחורה ומסדרת את חיי אחרת אבל אז הייתי חסרת ביטחון ואם חבר היה לי המון ביטחון ולא הייתי צריכה להתמודד אם אף אחד. אם בנים תמיד הסתדרתי הכי הרבה אבל אם בנות לא כלכך ולפעמים הייתי מעדיפה בנים על בנות כי הם אנשים יותר אמינים, לפחות אלו שהיו איתי. אני מקווה שהכל יסתדר כי אני מרגישה נופלת יותר ויותר למטה ושאין לי טעם לחיים. אשמח לקבל תשובה מכן שלכן עינת

שלום לך עינת... למה פניתי אליכן כי גם אני לא מזמן הייתי בסיטואציה כזו..עד שהחלטתי.. יום אחד לקום ולעשות עם עצמי דבר מה... והבנתי שכול העיניין זה היה בעצם ..הגישה המוטעית שלי לחיים אז עשיתי שינוי...(כלומר סובבתי איזשהו בורג במוח).... והחלטתי להסתכל על החיים אחרת (בצורה אופטימית יותר) כי החיים בעצם יפים... ויחד עם זאת החלטתי שלא אתן לדברים להזיז לי הביקורת..של אחרים שלי עצמי... והתוצאה: כיום יותר קל לי... אך עדיין יש לי דרך ארוכה... בעניין זה.. כי זאת לא עבודה שליום אחד...אלא לאורך זמן התוצאות יניבו..( כפי שאמרתי.זה לא קורה...מהיום למחר)...וכמו שאומרים ואם זה יבוא ממך..תפרגני לעצמך..ואל תתני לביקורת של אחרים להשפיע עלייך תעשי מה שטוב לך ומה שבראש שלך מבלי להתחשבן..תחיי את הלייף אני למשל הלכתי ללמוד באוניברסיטה.. כשהייתי במצבך מבולבלת...כפי שאת מתארת את עצמך ..כעת וזה הטיב עימי...ויש לסיפור ...המשך...אך זה לא מתאים לפורום...:-))))))))) לכן זו אופציה... אשמח לשמוע ממך... תפני אלי בכול עת.. :-)..כתומה..

היי תודה על החיזוקים זה שהלכת לאוניברסיטה עשה לך טוב?מאיזה בחינה? והאם הכרת אנשים וחברים חדשים? ואם אפשר לשאול בת כמה את? הזמן שלי אוזל ועדיין מבולבלת.כבר לא צעירה כלכך ובת 24 ללכת ללמוד זה לא קל או אפילו לשפר בגרויות ולעשות פסיכומטרי זה לא קל עכשיו. את חושבת שלעשות מכינה עכשיו זה מאוחר מדי בשביל ששנה הבאה זה יתן לי סיכוי יותר טוב להיכנס לאוניברסיטה או שזה סתם בזבוז זמן? תודה עינת

היי חמודה! כ"כ שמחתי לקרוא את מה שכתבת.. אני חושבת שההחלטה לגשת לטיפול היא אחת הנכונות שתעשי בחייך.. מנסיון אישי אני אומרת לך את זה. את תתחזקי לאט לאט ועוד יהיה לך כוח לעשות דברים, שינויים בחייך שרצית לעשות אבל מה שהכי חשוב זה סב ל נ ו ת. לא תמיד לדברים לוקח זמן עד שהם קורים ובייחוד בחורות כמוני וכמוך שחוששות להיפגע ולא יודעות כ"כ איך להתחבר לאנשים הנכונים.. לנו.. אני נמצאת בטיפול ואני לא אשקר לך- זה לא קל. את מתעמתת עם כל מיני דברים לא נעימים בכלל, אבל תזכרי שאת ורק את החלטת על הטיפול הזה וזה אומר שאת רוצה לשפר את חייך באמת. אז תתמידי, אל תוותרי לעצמך ועל עצמך. אני מחבקת אותך ומקווה שתמשיכי במה שהחלטת.. ליהי:)

בהחלט...כול אחד שנמצא בטיפול נובר..במעמקי הנפש שלו.וכמו כן חושף את הפצעיו ואת הצלקותיו...כמו על שולחן הניתוחים..עם הפסיכולוג אך אותו ברנש עשוי להתעמת ולעמוד מול הדברים מבין אם זה מוצא חן בעיניו ותו לא.. וכמו כן למי שיש נכונות ורצון רב לאיכות חיים טובה יותר ....אז זה הפיתרון.. יעוץ..פסיכולוגי..אני מסיכמה איתך.. אך ישנם אנשים חזקים דיו .שמסוגלים להתגבר על בעיותיהם בכוחות עצמם....אך על פי רוב יותר קל לעשות זאת ע"י ...יעוץ מקצועי..על מנת להקל על ..המועקה..כפי שאומרים... ............................................את צודקת..................................................... :-)................................................................. כתומה

עינת שלום בהצלחה עמי