לדפני המדהימה שלי - מזל טוב למסיבת ה"יעד" !!

דפני מדהימה שלי, יום שבת הגיע והיום בערב מסיבת ה"יעד" שלך, ואני רק יכולה לקוות שאת מרגישה את הגאווה ואת הסיפוק ואת תחושת ההצלחה האישית עמוק מבפנים, כי את ראויה לה. הכרות משונה הכרנו שתינו כאן בפורום, הכרות שהתחילה וירטואלית, עם תמיכה וירטואלית וחיבוקים וירטואלים, ורק אחרי זמן מה התממשה לה להכרות פיזית עם חיבוקים אמיתיים וחמים ואוהבים מכל הלב. זוכרת את ההתחלה שלך ? סתם מישהי, קראת לעצמך. ואני מההתחלה מוחה בתוקף, אין כאן סתם מישהי, יש כאן מישהי מיוחדת מאוד, שהייתי שמחה להכיר מעבר לגבולות הפורום, ואין כאן סתם מישהי שהיא לא וורבלית, יש כאן מישהי מקסימה שכותבת מהלב על הכל, על הנסיון לצאת מזה, על הכאב, על הקושי, ועד היום זה ככה. אני בטוחה שהיום התחושה עדיין מבלבלת מבחינתך, תחושת הצלחה מצד אחד - "עשיתי את זה, הסרתי את הקביים המלאכותיים האלה של האנורקסיה ואני יכולה והולכת בכוחות עצמי בלעדיהם", ומצד שני, עדיין קיימים במחשבות ובמודעות הקשיים לגבי הקבלה של הגוף במשקל החדש שלו, והקבלה של עצמך ללא הקביים וללא האנורקסיה. מבחינתי היום הוא רק עוד ציון דרך, שהחל בעצם כבר ברצון לצאת מזה, עוד הרבה לפני שהכרתי אותך, המשיך הלאה בהגיעך לפורום ובשיתוף, במאבק היומיומי הזה באוכל ובגוף, בכתיבת מכתב הפרידה מהאנורקסיה וברצון לשבת עליה שבעה ולתת לעצמך להשתחרר ממנה סופית, בקניית המכנסיים החדשים ביחד והיום – מסיבת היעד. אני יודעת שעברת דרך קשה מאוד להגיע להיום, וגם היום זה עדיין קשה ומבלבל, אבל 9 שנים היית בכלא הפרטי של עצמך, והיום תני לעצמך להשתחרר ממנו. תני לאנורקסיה להשאר אך ורק כצלקת, כזכרון בקופסא השחורה הסגורה, היא היתה חלק ממך המון זמן, ולא ניתן ואולי גם לא צריך למחוק אותה לחלוטין, וביחוד עכשיו כשהקונפליקט עוד קיים אי אפשר גם, אבל מה שכן ניתן – זה לשים אותה קצת בצד, ואותך המדהימה והמקסימה והמיוחדת במרכז בלעדיה. מאמינה בך וסומכת עלייך ויודעת שהתחלת בדרך הקשה הזאת, ועלית את כל העליה המפרכת הזאת, ועכשיו תדעי לעמוד שם בפסגה ולאמר לעצמך בשכרון חושים "עשיתי את זה !!" וגם להנות מכל שניה, ולהרגיש את האושר המפעפע בך ולהמשיך שם בפסגה בחייך הרגילים והנורמליים כמו כולם – בפרוייקטים, בלימודים ובעבודה. ואני פה בשבילך ואיתך, גם אם לפעמים קצת מתרחקת כדי לשמור על שתינו, גם אם את קצת עסוקה בפרוייקטים ובשאר הדברים הנורמליים של העולם, את נמצאת לך אצלי בלב כל הזמן, בפינה חמה ואוהבת. אז… המון גאווה יש לי היום בלב בך, המון המון אהבה, וחיבוק חזק. שלך לתמיד אביב.

אביב איך גרמת לי להצטער שאני לא שם לא חלק מהאירוע המדהים הזה. דפני, מצטרפת למילותיה של אביב מעריכה את הכוחות המדהימים שלך שהוציאו אותך מהמחלה ומשכו אותך למעלה. תהנו במסיבה אני אחשוב עליכן משדה התעופה

לא בטוחה אבל מנחשת... אני מצטרפת לדברים של אביב ושל אורה... תחזיקו מעמד...זה כדאי..למרות הכל. אליאן