לאנג'ל, דפני, אורה, אורית ארנון ו.. אליאן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2001 | 22:17 | מאת: אביב

היי, תודה על כל התמיכה, רציתי רק להשאיר סימן חיים, אני לא אוהבת להדאיג לחינם. אנג'ל, התנצלות מיוחדת שוב בשבילך על אתמול בלילה, הר הגעש שלי התפרץ על האדם הלא נכון, וסליחה, אני יודעת שהתחושות שלנו מאוד דומות, ואולי דווקא בגלל זה מאוד קשה לי דווקא איתך, מרגישה קרובה אלייך מתמיד, ואולי דווקא בגלל זה מפחדת ומנסה לשמור מרחק. מתנצלת. מקווה שלא הרחקתי אותך יותר מדי. דפני, מתי כבר נגמר הפרוייקט הזה ? הוא לקח אותך קצת ממני בזמן האחרון, ואני מתגעגעת. אורה, אל תשכחי להודיע לי בנוגע לשבת, אני מחכה לטלפון, מתגעגעת גם אלייך, והמפגש המשולש נראה לי יכול לעשות לי טוב, ואני מחכה לו. אז מחכה לשמוע ממך בקרוב. אורית, מקווה שאת מרגישה יותר טוב, מתנצלת שאני לא מגיבה כל כך להודעות שלך, אותו הסבר כמו לאנג'ל, יותר מדי קרוב, יותר מדי מפחיד, יותר מדי הזדהות ומתוך זה רצון לברוח. ולנשמה שלי.. שוב נעלמת :-((, קחי את הזמן ותשאירי גם סימן חיים. אביב.

22/08/2001 | 22:30 | מאת: noname

ובאיי סי קיו אני מבינה עד כמה מפחידה ההזדהות, אבל לפעמים היא מקלה קצת על הבדידות, אני מניחה

22/08/2001 | 22:32 | מאת: דפני

תודה על סימן החיים. טוב לשמוע אותך, אפילו בקצרה. הפרוייקט... הס מלהזכיר. אבל אנחנו בכל מקרה נפגשות בשבת. אמנם כשמתגעגעים כל דקה היא נצח, אך בפועל לא נותר עוד זמן רב לחכות! ועד אז... נצטרף לנמרוד לב בתקווה שיבואו ימים טובים... (((((((((((((((((( חיבוק גדול ואוהב )))))))))))))))))))))) דפני.

22/08/2001 | 22:54 | מאת: אורה

עוד לא החלטתי לגבי יום שבת ההכרעה קשה מתגעגעת גם המון בלילה חלמתי חלום עצוב כזה שחיבר אותי את החלק המתוסכל והחושש שלי ישנתי היום עד 11 בבוקר מן בריחה כזאת מהמציאות מהאמיתות שאינני רוצה להתמודד אני לא במצב רע אבל קצת למטה אני הולכת להקדיש קצת תשומת לב לבני ביתי אחזור מאוחר יותר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית