דפרסיה, דיכאון או דרך חיים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/08/2001 | 17:58 | מאת: nirgel

מאז ומתמיד הייתי טיפוס מתבודד ושקט שלא ממש מעורב בחיי החברה אשר מסביבי. בשנתיים האחרונות אני חי עכשיו באילת, לאחר שחטפתי קריזה, עזבתי את ת"א מהיום למחר ועברתי בשלב ראשון למושב קטן בערבה ובהמשך לאילת. לאחרונה שוב שמתי לב לעובדה שאני מסנן יותר ויותר שיחות טלפון ( אני עונה לשיחה 1 מתוך 10 במקרה הטוב), לא מחזיר טלפונים, בקושי יוצא מהבית ובכלל אין לי כוח להיות בחברת אנשים זרים או מוכרים. פשוט טוב לי לבדי ללא חברה ובית שלי. ( שהוא דרך אגב מעוצב כך שממש לא צריך לצאת. הכל כריות ושטיחים מקיר לקיר. שתיה קרה ממתינה במקרר וקערת הקססה על השולחן) בפעם האחרונה שעזבתי את אילת היה בחודש פברואר כאשר טסטי לחו"ל והפעם הבאה היא ב 5.9 כאשר שוב אטוס לחו"ל. מעבר לזה אני לא ממש מרגיש צורך לצאת מהבית או מאילת. האם אלה הם סימנים לחיים טובים ומאושרים או סימנים מוקדמים לדיפרסיות ודכאונות ?

21/08/2001 | 18:27 | מאת: yael

nirgel שלום, לי זה נראה שמצאת את הדרך לחיים מאושרים.... עכשיו ברצינות, אתה כותב שמאז ומתמיד היית טיפוס מתבודד ושקט ושגם היום , ואני מצטטת : "פשוט טוב לי לבדי ללא חברה " ..... האם אכן כך הדבר ? אני בת גילך וגם אני גרה לבד ותאמין לי כשאני אומרת לך שבית משלך (בשכירות כמובן אבל עדיין לבד..) מעוצב , נינוח "ומאובזר" ככל שיהיה אינו מהווה תחליף לחברת אדם. זוהי מלכודת, החודשים עוברים ואתה מתרגל לחיות עם עצמך ש ע ו ת ע"ג ש ע ו ת , בהתחלה זה אפילו נחמד, אף אחד לא עומד לך הראש מתי התור שלך לנקות ולקנות מצרכים,או אל תעשה רעש ותפסיק להביא כל יום חברים וכו'.....אתה הופך להיות אדון לעצמך עם לוח זמנים משלך, אתה חוזר הביתה והכל מונח בדיוק באותו מקום שהיה כשיצאת....אתה משלם שכר דירה לבד, אתה עושה קניות לבד, אתה צופה בתוכניות האהובות עליך בטלויזיה (מבלי לריב עם אף אחד על השלט) לבד, אתה מכין לעצמך ארוחות ואז יושב ואוכל שוב, לבד. ופתאום מבלי לשים לב "הלבד" משתלט עליך ואתה מתחיל לאבד את הסבלנות לאנשים אחרים, נמנע לענות לטלפונים שבעיניך פשוט מפרים את "השלווה" ..... קטונתי מלאבחן באיזה מצב נפשי אתה נמצא, (דיפרסיה/דיכאון) , אבל עיצה אחת מניסיוני האישי בלבד יש לי אליך: אל תהפוך את זה לדרך חיים........ כאן בשבילך יעל

21/08/2001 | 18:53 | מאת: nirgel

יעל שלום תודה לך על תגובתך אך ישנם מספר דברים שאני מרגיש שעלי להבהיר. נתחיל בעניין הגיל. אין לי שמץ מה הוא גילך אבל אני מאמין שגם את עשית את החשבון הפשוט באני נמצא בשלב אשר נמצא בין הצבא להקמת משפחה, 22-30. אם כן - אז צדקת. שנית כל אני בן 25 ליתר דיוק ואני חי לבד ללא קשר מיוחד לאיש, כולל משפחה זה 8 שנים. ייעצת לי לא להפוך זאת לדרך חיים - כבר הפכתי. וכאן השאלה - האם זה נובע מדפרסיות ודכאונות או שזאת סתם דרך חיים ? ואם אני כבר כותב אז בוא נוסיף עוד כמה פרטים שיכולים לעזור לאבחון. אני הומוסקסואל מוצהר. רווק רוב הזמן כי כל פעם שאני מנסה להכנס לקשר אני פשוט לא מסוגל להיות בחברת מישהו. הכל יכול להתחיל טוב ויפה, או כפי שארים יאמרו - וורוד, ואז זה קורה נמאס לי אני לא יכול יותר הקשר חונק אותי אני חייב להיות לבד !!!!!!!!!!!! אותו הדבר קורה לי עם חברים, יום אחד אני פשוט מפסיק להתקשר ולא מעניין אותי יותר מה קורה איתם. באותו ההזדמנות אני גם ניקיתי את המספר מהפלאפון ומחקתי את האי מייל. סתם ככה. אני פשוט מרגיש שיותר ויותר אני שוקע בעולם שלי והכל שאלה של זמן עד שגם אפסיק ללכת לעבוד ואסתגר בבית ואעלם לחלוטין מהשטח. ושוב אני שואל - סוג של דפרסיה ודיכאון או סתם דרך חיים ?

17/10/2001 | 11:17 | מאת: nirgel

היי יעלי צרי איתי קשר באי מייל שלא נטוויזין ניתקתי את המנוי שם [email protected] אוהב ומתגעגע

21/08/2001 | 18:45 | מאת: הלחוץ

טוב אז אני בשונה ממך עבדתי תמיד עים הרבה אנשים ומוקף בבנות בעבודת שרות לקוחות. ופתאום אויה לאחר שסיימתי את לימודי האדריכלות שזהו מקצוע שדורש מעצמך להיות לבד ולעבוד מול המחשב עים בדידות נוראה . משרדים של שני עובדים עד שלושה בהתחלה נתקפתי באכזבה אדירה שהביאה אותי לאובססיות למחשבות קשות של דברים שלא חשבתי עליהם בעבר כמו על אים שכבתי בלי קונדום ואז פתאום לחץ מחשבות ואולי אפילו פחדים ודיכאונות. בתורה כתוב לא טוב היות האדם לבדו ומה שכתוב בתורה כתוב בתמצית אבל עינייני. אחיייי אני החלטתי לעזוב את העבודה שלי בגלל בדידות אולי אתה בנוי לבדידות אבל לא נראה לי. אני עוזב עבודה חשובה לקריארה מאוד מאוד מאוד ואנשים לא מבינים מדוע !!!!! אני עוזב את העבודה כי אני דואג למצבי הנפשי מצב שלא הכרתי אצלי לפני כן הייתי בחור אופטימי ואני עדיין אופטימי אבל הבדידות מנסה להרוס לי !! אז גבר לפני שתשתעמם כך לך שותף או שותפה ותמנע בדידות או שעמום בעתיד שמע לי אני נפגעתי נורא מZה יום טובבבב!!!!!!!!!!

21/08/2001 | 18:59 | מאת: nirgel

ראשית כל תודה לך שענית ושנית כל - אין לי בעיה עם הבדידיות ואם אתה כבר מצוטט אז : לא טוב היות האדם לבדו ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה. במשך שנים החלפתי כתובת, ולא באותו העיר אלה בכל הארץ.מאיזור הכנרת ועד לאילת. מרוב מקומות בהם גרתי, אני מכיר את כל הארץ כמו את כף ידי, ודווקא פהבאילת מצאתי את מקומי. ולא הבדידות היא מפריע לי, אלה עצם העובדה שאני מסתגר יותר ויותר מיום ליום ומנתק את כל הקשרים החברתיים שאי פעם היו לי בכוונה תחילה. וכאן מתעוררת השאלה : סוג של דיפרסיה ודיכאון או דרך חיים ?

21/08/2001 | 19:41 | מאת: אביב

היי, סליחה על החשדנות, אבל אני הייתי מציעה להיזהר מלענות לו ישירות על השאלה "האם זה דיכאון או דרך חיים ? ", הוא שואל אותה שוב ושוב, כאילו כדי לנסות בכוח לקבל אבחון דרך האינטרנט, ואז ללכת ולפרסם איזו כתבה בטח בעיתון תחת הכותרת "מחלקים אבחנות באינטרנט בלי לפגוש את האדם על סמך הודעה של כמה שורות !! ". אולי אני סתם פרנואידית, אבל בתכל'ס אם תחשבו על זה, מה זה משנה איך קוראים לזה, מה שחשוב זה אם זה מפריע לו או לא, אם זה לא מפריע לו, ונראה שלא, אז מה אכפת לו מה אחרים חושבים על זה, שכל העולם יחשוב שהוא בדיכאון, אבל הוא טוב לו עם זה, ואם זה כן מפריע לו, אז שוב מה משנה התווית או השם, יש בעיה מבחינתו וצריך לטפל בה. סתם... אני הייתי נזהרת. אביב.

21/08/2001 | 20:07 | מאת: nirgel

אביב שלום. תודה לך על האבחנה שעשית, כי עד לרגע זה את הראשונה שיבכנה אותי כסובל מדיפרסיות ודכאונות זאת. תודה וכן, אני מאמין בזה שאת סתם פראנואידית ומתערבת בעניינים שלא ממש קשורים עלייך. הסיבה שאני חוזר פעם אחר פעם על השאלה, היא שאני עדיין לא קיבלתי תשובה שיכולה לספק אותי.בינתיים אנחנו רק מפתחים את הנושא ומדברים על השלכות כאלה ואחרות. תהליך טבעי ביותר כאשר מנסים לגלות את עצם העניין ולגלות את הגרעין של הנושא שמטריד אותי. פרט חשוב נוסף הוא שכל מה שנאמר נכתב או נרמז באינטרנט הוא בסימן שאלה תמידי כי כולנו יודעים כמה שקרנים יש פה. אז אביב....שיהיה לך המשך ערב נפלא ושוב תודה לך על ההגדרה החד משמעית שנתת

22/08/2001 | 02:08 | מאת: nirgel

בשלב זה של הלילה אני עדיין מסוקרן לדעת מה גורם לי לפעול כך. דיכאונות מודחכים או דרך חיים ?

22/08/2001 | 09:54 | מאת: ליאת

שלום אני חושבת שזה רק דרך חיים שבחרת לך ולא שום דיפרסיה. ישנם אנשים שנהנים להיות לבד ואני מכירה כמה וכמה מהם. הם יכולים להשיג הרבה חברים אבל הם לא רוצים. זה לא בעיה פסיכולוגית לפי דעתי.ואם אתה כן סובל מזה אז אתה צריך לשנות זאת.אתה נורמלי לגמרי ואין לך שום סיבה לדאוג. ואם אפשר לשאול במה אתה עוסק במלון? ולמה אתה עברת כל הזמן מעיר לעיר? ואם מי אתה מתכוון לנסוע לחו"ל? לבד או אם חבר? מחכה לתשובה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית