ליעל, לאורית, לאביב, לדנה , לרחלי ,לבילי ,לדוגי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/08/2001 | 23:42 | מאת: נטעלי מאוד מאוד שמחה

היייייייייייי דחו לי את הגיוס לאוקטובר ל 22 אני מאושרת יש אלוהים! עד אז אני ימשייך לחשוב ולהיות איכם

20/08/2001 | 16:52 | מאת: דנה

תפסיקי לשמוח בגלל הדחייה. זה לא מבחן שהתבטל כולה זה רק נדחה בחודש. ספטמבר או אוקטובר זה לא ממש משנה. כדאי לך לנצל טוב טוב את החודש הנוסף ולעבוד על עצמךברצינות. הרי העבודה השחורה עדיין מחכה לך. ומה תעשי יום לפני? תכנסי להיסטריה ותתגיסי במצב של התמוטטות עצבים? ומה תעשי אחר כך, כשלא תוכלי להתחבר לפורום כל לילה ולבקש מכל העולם עצות? תתחילי להאמין בעצמך ילדה, ויפה שעה אחת קודם.

20/08/2001 | 18:48 | מאת: בילי

קודם כל אני מתנצלת שלא עניתי לך קודם. פשוט הייתי מאוד מאוד עייפה וסחוטה. לא רק פיזית , אלא גם נפשית. עכשיו כבר יותר טוב. כפי שאני רואה בעיותייך נפתרו בינתיים. אבל את יודעת שזה זמני , נכון? כי בעוד חודש שוב תהיי עצובה כי הגיוס מתקרב..... לכן , אני מציעה לך בפעם המיליון , תפסיקי כל כך לחשוש מהצבא. תבלי ותהני לך בזמן שנשאר לך עד הגיוס , ותזרמי עם הדברים. מה שיהיה - יהיה. את תראי שאחרי ההסתגלות הראשונית לצבא ולמשרתים בו , את לא תרצי לעזוב - ויותר מזה - את תפחדי מיום השיחרור. אז אולי זה טוב שקצת דחו לך את הגיוס כדי שיהיה לך עוד קצת זמן לעכל , ולהתרגל לרעיון "שזה מה יש ", והפעם לקבל את זה בצורה טובה ולא לפחד מהגיוס. נראה דמיוני ? יכול להיות. אבל זה אפשרי. הכל תלוי בך ובדרך המחשבה שלך. במקום לחשוב כמה קשה יהיה לך ביצירת חברים תחשבי מה את רוצה לעשות בצבא , ואיך את יכולה לתרום. אז אני שמחה בשמחתך, ושלא תעיזי לחזור לדיכאון ולפחד , שומעת???????? אוהבת בילי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית