אובססיה

שלום לכולם רציתי לשתף אותכם בבעיה חמורה שיש לי. אני לא מתאהבת בקלות, אבל כשזה קורה קשה לי מאוד להתנתק מזה. אני הופכת את זה ממש לאובססיה . משהו בסגנון חיזור גורלי . כשאני אוהבת מישהו זה הכי חזק שיכול להיות , לאחרונה התאהבתי במכר.וגם אם הוא לא יודע את זה הוא פשוט מסכן, בררתי עליו פרטים שהוא אפילו לא חלם שאני אדע. אני יודעת את שמות כל בני המשפחה שלו את מספרי הטלפון שלו, כתובתו , ואיפה הוא מסתובב. כשאני רואה אותו עם מדבר עם מישהי אחרת אני פשוט יוצאת מדעתי , אני יכולה להרוג אותה . כשהוא מתעלם ממני בא לי לקבור את עצמי באדמה , אבל כשהוא מדבר איתי אני פשוט בעננים. אני רוצה להיות איתו כל הזמן ואני אעשה בשבילו הכל ואקנה לו כל מה שהוא צריך. אבל זה הורג אותי שהוא לא הכי שם עליי, זה פשוט גומר אותי לגמריי אני כל הזמן חושבת עליו ואני לא יודעת מה לעשות. אני בוכה הרבה בבית , אין לי תאבון ואין לי חשק לכלום. אין לי טעם לחיים , ולמעשה אם חושבים על זה אין לי חיים בלעדיו. אני פשוט כלום.

שלום רב, יכולתך להיות מודעת לעצמך - מאד טובה, מה שאומר מבחינתי, ש"יש עם מי לדבר". אני חולק עליך, אם כן, פעמיים: שאת פשוט כלום (פעם ראשונה), ושבחרת לעצמך כינוי ראוי: "אפס אחת" (פעם שנייה). ענייני התאהבות הנם קשים, מתישים, ונראים לא ברי השגה לרבים רבים, כך שלא פלא שאנשים ממציאים דרכים לא הגיוניות כדי לעבור את הקושי, ובכך אין שוני מכל מיני "פטנטים", לכל מיני דברים אחרים. כפי שכדאי להושיט עזרה לזה/ו שמטפח אשליות בקניית כרטיס פייס, כך, לדעתי, כדאי לך להושיט לעצמך עזרה. הכיוון יהיה, ככל הנראה, חיפוש טכניקות ומיומנויות של יצירת קשר בינאישי. אם תרצי הכוון להמשך דרך שכזו, פני למייל האישי שלי (הקלקה על שמי המוכחל פותחת חלונית עם ציון המייל והאתר שלי) עם איזכור פנייתך כאן ומעט פרטים אישיים: גיל ורקע כללי, מיקום בארץ, וכו'). כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם