O.C.D

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/08/2001 | 14:10 | מאת: לימור

שלום! רציתי לקבל עצות על בעיה שאני סובלת ממנה כבר שנים מאז שאני זוכרת את עצמי אני ילדה עם בעיות ,לבית ספר אף פעם לא רציתי ללכת ,טיולים וכל דבר הקשור לחברה ולזה שאני לא עם ההורים, תמיד היו לי פחדים והייתי ילדה קשה היום אני בת 18 והבעיה שלי אובחנה על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגיים הטוענים שאני סובלת מהפרעה הנקראת O.C.D . יש תקופות שחלה השתפרות ואני מתפקדת כראוי, ויש תקופות שאני שרוייה בחרדה ,מתח וכל זה מביא אותי לדכאון. לפעמים החרדה באה מסיבה כלשהי שזה כמו מחשבות טורדניות על מוות ועל החיים ומה יהיה בעתיד וכ"ו או שלפעמים היא באה בלי סיבה מיוחדת . זה בא בהתקפי פניקה אשר מלווים בדופק מהיר ,סחרחורות ,קוצר נשימה ,זיעה קרה ואני מרגישה שכל העולם חרב עליי. לפני כשבועיים נסעתי פעם ראשונה להשאר לישון אצל חברה יומיים אשר גרה די רחוק (שעה נסיעה בערך) הרגשתי ביום הראשון ממש טוב וביום השני התחילו לי חרדות ,פאניקה ובכיתי והרגשתי שאני רוצה הביתה ובסוף הלכתי. אני לא יודעת מה לעשות זה הורס לי את הקשרים שלי עם אנשים זה לא נותן לי לתפקד כמו בן אדם רגיל ואני מיואשת כבר ,ענה עזרו לי תודה רבה לימור!

לקריאה נוספת והעמקה
17/08/2001 | 15:10 | מאת: טלי וינברגר

לימור שלום רב, דרך מכתבך אני יכולה לזהות תחושה של סבל וקושי. נראה שזה שנים שאת מנסה להתמודד עם הפרעה שמשפיעה על איכות חייך, ובמובנים מסויימים מונעת ממך הנאות שונות בחיים כמו לינה ארוכה מחוץ לבית, כפי שתיארת. דבר אחד שלא הבנתי ממכתבך הוא שככל הנראה אובחנת במשך השנים כסובלת מOCD אולם לא ברור לי האם טופלת וכיצד. כמו גם לא ברור האם היום את מטופלת או לא. לדעתי, הטיפול היעיל בהפרעה זו הוא שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפויטי. אני ממליצה לך על כך בחום. אני מאמינה שטיפול מתאים עשוי לשפר את תחושתך ולתת לך כלים טובים להתמודד עם ההפרעה. בברכה, טלי פרידמן

17/08/2001 | 17:17 | מאת: לימור

כן , אני טופלתי מגיל 8 בערך על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים עד לפני שנה בערך הייתי מטופלת עם פסיכולוג קליני , אף פעם הם לא עזרו לי כבר שנתיים שלוש שאני מטופלת בסרוקסט . שהמצב היה חמור הייתי לוקחת 2 כדורים ביום , שחל שיפור ירדנו לכדור אחד ביום ושאני מרגישה ממש טוב אני מורידה את המינון לכדור אחד ביומיים. אבל רק כדורים עוזרים לי (אפילו זה בקושי שאני נמצאת במצב של פאניקה ואי שקט) ושלא נדבר על פסיכולוגים ופסיכאטרים שבכלל לא עוזרים . אני השתחררתי מהצבא ,הפסקתי את הלימודים בכיתה י' , אני לא מצליחה לעשות כלום עם החיים שלי. אני ממש מיואשת וגם ההורים שלי :-(

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית