בעיה מורכבת

לצוות הפסיכולוגים, עו"ס, והפסיכיאטרים שלום רב! הייתי רוצה לשאול שאלה, אך קודם אספר במס' מילים את בעייתי. בן 20, חייל. בלשכת הגיוס הותאם פרופיל צבאי 64 עקב אסטמה ומאפיינים אינטריויטים , עקב טיפול רגשי בשנות ההתבגרות המוקדמות שעסק בקשיים חברתיים ובעיות בין ההורים. מאחר ועדייןקיימים קשיים חברתיים הותאם פרופיל 64. התגייסתי ,עברתי טירונות באופן תקין, עברתי קורס מקצוע טכני, והוצבתי ביחידת האם. החל מגיוסי נלחמתי על ביטול סעיף נפשי, כאשר כל קב"ן וקציני פסיכולוגיה (קפ"ס) שעימם נפגשתי טענו כי עדיין מוקדם להעלות פרופיל. אך הומלץ על המשך מעקב ע"י קפ"ס ביחידת האם. ביחידת האם הופיעה ירידה חדה במצב הרוח שהתנדוד בין צחוק לבכי. עקב קשיים שלא אותרו במהלך הקורס, קשיים טכניים ברמת המוטוריקה העדינה , קשיים מהם אני סובל מאז הלידה, דבר שגרם לאיטיות בקצב העבודה, ועיכב את שאר צוות החיילים. הוחלט לאחר הרבה בדיקות למצוא את הדרך לכיוון עבודה יחידנית שתמנע את הקשיים החברתיים שנובעים מקשיים מקצועים. הוחלט להעלותי לועדה רפואית ע"מ לשנות פרופיל ל-45. לאחר כחודש עברתי לתפקיד מנהלתי. הקשיים בבית: אב לאחר אירוע לב , לפני שנתיים בחרדה גבוהה , עד לעתים חוסר תפקוד המתאים לגילו (טיולים, נופש מעל יום מחוץ לבית , חו"ל, עבודה), כתוצאה מכך מתחים גבוהיים בינו לבין יתר בני הבית, עצבני ומתוח מאד, לעתים מאבד שליטה בעת כעס וזורק חפצים. אם נוהגת לאסוף סרמטויטם וחפצים ולא להיפטר (לזרוק) חפצים אחרים . ברוב המקרים חפצים ובגדים לא שימושים. יש לה מחסנים שעליו היא משלמת שכ"ד גבוה, כמו-כן האגרנות מתבטאת גם בבית , כאשר יש חדר מפוצץ בשקים, וכל הבית מבולגן. דבר הגורם למתחים ומריבות בבית, והיה נשא לט.רגשי בעבר .. טיפול בבעיה של אמא נכשל עקב דיווח תכני פגישות עו"ס לאבא, ואי השתתפות אבא בהליך הטיפולי. אחד האחים סובל מהימור כפייתי דבר שמוסיף לדאגות. כיצד ניתן לעזור למשפחה? אני בכל-אופן מטופל ע"י קפ"ס היחידה, שעוזר מאד אך קיימת בבית התנגדות מצד אבא, קשה לי בבית וביחידה (שע"פ בקשתי ביקשתי להישאר ביחידה סגורה) ישנם קשיים חברתיים. היש פתרון כולל לבעיות המרובות?

שלום רב, אכן, ממש מורכב. אני מתפעל מיכולת הניסוח וארגון הכתיבה שלך, ומהמודעות לקשיים שלך וגם של אלו הסובבים אותך בצבא . נראה לי שעליך להיות מאד מרוכז בגיוס כוחות עבור עצמך, כי, כפי שאתה מתאר - יש צורך בהרבה סבלנות כדי לאפשר לך להסתגל בהצלחה, אבל ניתן להצליח בכך. זו לא בושה שתחליט שאתה שם את עתידך שלך בעדיפות ראשונית. זה מה, כך סביר להניח, גם מה שהוריך היו מסכימים. מצבם די כרוני, כלומר ללא סיכויי שיפור משמעותיים. אם תכלה את כוחותיך בהתרוצצויות סביב סיוע מסיבי להוריך - חוששני כי תקרוס. הרבה יישר כח, ד"ר יוסי אברהם

גל שלום רב, ממכתבך עולה כי אתה מתמודד עם מערכת משפחתית מורכבת וקשה, יחד עם קשיים אישיים שלא ניתן להקל בהם ראש. עצם היכולת שלך להיעזר במערכת הצבאית, ועצם העובדה שגם מצאת קפ"ס טוב, זה נהדר, ולא כולם זוכים לכך. אז קודם כל, מצויין שאתה דואג לעצמך, ותמשיך לעשות כן. לגבי המשפחה, נראה כי באמת יש מערכת מורכבת מאד עם קשיים אישיים של כל אחד מבני הבית, וזה יוצר חיבור קשה עוד יותר בתוך הקונסטלציה המשפחתית. אינני בטוחה שאתה יכול לעשות משהו במידה ויש התנגדות חריפה מצד גורמים בתוך הבית, כמו אביך. הדבר שאני יכולה לחשוב עליו הוא לדרוש מהעובדת הסוציאלית של לשכת הרווחה לבצע פיקוח צמוד על המתרחש בבית, ושתיהיה יותר מעורבות והכוונה מצידה. זהו תפקידה, ואם היא אינה מבצעת אותו כראוי, אתה תמיד יכול לפנות למנהלת לשכת הרווחה ואף גבוה מזה. אבל שוב אני מדגישה, לא תמיד אפשר להציל את העולם שסביבנו, ולתקן. עליך לדאוג ראשית לעצמך, לחייך העכשוויים והעתידיים. המשפחה שלך, שאני בטוחה שהיא חשובה ויקרה לך, תצטרך להתמודד עם קשייה בכוחות עצמה. אני בטוחה שההתמודדות שלך לא קלה, ואני מאחלת לך רק שיהיה לך הרבה כוח להמשיך ולבנות את עצמך למרות הכל ואף על פי... בהצלחה, טלי פרידמן

גל שלום . עצות המומחים שוות זהב !. ונכונות מאד ! הצל את עצמך ! דאג לעצמך ! וחיך שלך חשובים יותר ! אם תשאל איך זה ? אומר שמיתוך ניסיון מר במישפחתי הסבוכה פי כמה , כל מי שדאג לעצמו ניצל .ומי שהיתחשב בשני שהיה פגוע , הוא בעצמו ניפגע !, והתוצאות הן קשות יותר 20 שנה מאוחר יותר . ד ..א...ג ל...ע...צ..מ..ך ! גל . חזק ואמץ כי אתה יכול ! דיאן. שלח אות חיים .