לשרה

היייייייייי מה שלומך? את יודעת כול כך הרבה פעמים אני חושבת וחושבת האם באמת משהו שווה את כול הסבל שלי? הכי הרבה אני היה לבד. לא יאהבו אותי היה בודדה בבסיס, מה יקרה? נכון? הכי הרבה? זה מה שאני צריכה להכניס לראש שלי או להביו שאני כמו כולם בדיוק ואף אחת לא יותר או פחות מימני כולנו בני אדם. אבל קשה נורא לממש את זה. כשזה מגיע אני מרגישה שהעולם נחרב אליי מחכה לתשובה....

ולמה את חושבת שאת פחות מכולם? וחוץ מזה לא מוכרחים תמיד להיות הכי פופולריים ואהובים על הכל. ותאמיני לי ששום דבר לא שווה את הסבל שלך. כולה שנתיים חוויה מרתקת שתזכרי לכל החיים. קחי את העסק בפרופורציות ותפסיקי עם הרחמים העצמיים. גם אם יהיו לך רק שניים או שלושה חברים טובים זה מספיק ואין צורך שכולם יאהבו אותך. ואת בכלל אוהבת אחרים? תגידי תודה לאל שאין לך מושג מה זה כשהעולם נחרב עליך באמת. אז תפסיקי להקשות לעצמך את החיים ותתחילי להיות אופטימית. יאללה, תעשי את זה - תעבירי את זה ותמשיכי הלאה. והמון אמונה בעצמך. אמן