פוריות

אני מנסה להיכנס להריון שני כבר 8 חודשים ואני לא יודעת איך להרגיע את עצמי ולא לחשוב על זה כי אני נלחצת ומלחיצה את בעלי ולפני קבלת הוסת אני עוד יותר נלחצת ומפתחת בחילות וחוסר שקט ואני אפילו לא מצליחה להירדם וכל זה קורה שוב ושוב לפני קבלת הוסת ועצבים אחרי שאני מקבלת ומתאכזבת מאד וזה שובר אותי וכבר לא מעניין אותי כלום אפילו אם החברות שלי אין לי חשק להיפגש וגם לא מתחשק לי אפילו ללכת לנופש וכלום לא עוזר נסענו לבתי מלון בחול ולטיולים כדי שאני ארגע ואצליח אולי להיכנס להריון וזה לא עזר זה בלתי נשלט הלחץ שלי {יש לי ילד קרוב לגיל חמש ועכשיו אני נלחצת למה לא נכסתי להריון אחרי שהבאתי אותו ורק עכשיו החלתי לנסות, בעלי מעונין בעוד ילד ויש לנו יחסים מצוינים והוא מאד תומך ולא מבין למה אני נלחצת מצבנו הכלכלי מצוין ואני חושבת שאולי הלחץ גורם לי לא להכנס להריון אשמח לקבל חוות דעת נרחבת בתודה שקד..

מדברייך נראה כי אכן הלחץ מונע כניסה להריון. ידוע כי גוף- נפש קשורים זה לזה באופן הדוק. לדעתי את צריכה "להכריח" עצמך לא לחשוב על העניין לתקופה מסויימת וכן לצאת עם חברות ולבלות. ואז ברגע שתרגעי תוכלי להכנס להריון בלי בעיות.

שקד היי, את לא מספרת מה עשית עד היום (חמש שנים) כדי לא להכנס להריון אחרי ההריון הראשון. לפעמים גם כשמפסיקים עם הגלולה לוקח קצת זמן עד שמתקיימים התנאים המתאימים להריון. לא ציינת בת כמה את ובן כמה בעלך. יתכן דברים השתנו מאז ההריון הראשון ואולי הבעיה קשורה אליו (שינויים באיכות הזרע וכמותו) . אז אם זה שניכם מוטרדים כל כך אולי כדאי שתעברו בדיקות רק בשביל השקט הנפשי. כמובן שהקטע עם הלחץ הנפשי לא עוזר מבחינה פסיכולוגית. הגוף הוא מכונה משוכללת שעובדת בהרמוניה עם המחשבות והתחושות שלנו. תפסיקי להגיד לעצמך שזה בלתי נשלט הלחץ שלך. הרי זה הגוף שלך, הראש שלך ואת היא המחליטה. תנסי להפנות את המחשבות בכיוון אחר. תצאי עם חברות ותנסי לשוב למעגל החיים השגרתי. הרי בעלך תומך בך ולא מבין למה את נלחצת. אז באמת למה? זמן לכל ועת לכל חפץ כמו שאומרים. קחי נשימה ארוכה ותני לדברים להרגע ולהסתדר. בחיים הרי לא כל מה שרוצים מקבלים תיכף ומיד וכבר נאמר שהחיפזון מן השטן, אז קחי את הזמן שלך והכל יסתדר לטובה. בהצלחה

שקד שלום רב, כניסה להריון לא תמיד טיבעית וקלה כמו שזה נדמה לרובנו. לחצים, בעיות פזיולוגיות פשוטות, מתח ועוד עשויים להיות גורם מכשיל בתחום הכניסה להריון. את מתארת נסיונות כושלים במשך 8 חודשים, וניכרת ממכתבך המצוקה בה את מצויה. מצד אחד הייתי ממליצה לך כמו קודמותיי להניח את החרדה בצד, ולנסות להתעלם ממנה. אולם אני משוכנעת שניסית את זה, ומאד קשה כך סתם להתעלם מזה. מצד שני, אני חושבת מה כן ניתן לעשות כדי להוריד ממך מעט מהחרדה. ובכן אפשר לחשוב על כמה אפיקים: הראשון, ללכת למספר פגישות טיפוליות אצל פסיכותרפיסט. השני, ללכת לסוגי טיפולים אלטרנטיביים (שאני אישית מאמינה בהם, אבל צריך לברור את המטפלים הנכונים מבין כל החלטוריסטים שקיימים בשוק), שלישי, ללמוד מדיטציות או סוגי הרפיות שונות וכדומה. אני מאמינה שהנת את הלך החשיבה שלי. אני מאחלת לך בהצלחה. בברכה, טלי פרידמן