מכירים את זה ש...

אתה לא רוצה להיות לבד, ושונא את זה... אבל... אתה גם לא רוצה אף אחד. מעדיף להסתובב בלי לדעת לאן, או סתם לשכב על המיטה ולבהות בתיקרה, לחכות שהזמן יעבור, ולרצות כ"כ שהוא יעצור... ולהרגיש כאילו חפרת לך בור ענקי מבפנים שאף אחד לא טרח למלות... ולרצות לבכות על החוסר אונים הזה, כי גם לבכות אי אפשר... ולא לראות ולא לשמוע... כלום... ולא איכפת לך בכלל. אולי איכפת לך מידי... אבל זה לא חשוב, וזה לא נגמר, ושוב חושך, ושוב לא נרדם... כמו עכשיו... כל הזמן....

החושך הזה כבד עליי, רוצה למות... רוצה שתקחי ת'חיים שלי, שתקחי ת'כוחות שלי, הם מגיעים לך יותר, ואני אלך....לאינשהוא.... ולא אחזור... את תקבלי חיים מסויימים, לא תצטרכי להתאמץ, יהיו לך שני יצרים, יצר של כוחות ואמונה, ויצר של הרס ושנאה... מה שיהיה הלאה כבר תלוי בך... ... (אני כבר חסרת אונים ) ...

And As We Wind On Down The Road Our Shadows Taller Than Our Soul There Walks A Lady We All Know Who Shines While Light And Wants To Show How Everything Still Turns To Gold And If You Listen Very Hard The Tune Will Come To You At Last When All Are One And One Is All To Be A Rock And Not To Roll

Jacki גם בכל חושך הכי נורא תמיד אפשר לראות נקודת אור. תצמדי לנקודה הזאת והיא תגדל ותהיה לאור גדול ושופע שיעטוף אותך ויחמם אותך וישטוף אותך באהבה. אהבה, תקווה, אמונה וחלום - תתחילי בקטן ותגיעי רחוק. תני לדברים לקרות. צאי מהחושך אל האור. עם המון כוחות ותעצומות נפש. עם הרבה אנרגיה חיובית ותקווה. איננו יכולים להקריב את עצמנו למען מישהו אחר (כמו לתרום כליה למשל). את ההרס והשנאה - השאירי לשדה הקרב. עלי על הדרך שתוביל אותך לאור, לשקט נפשי למנוחה ולנחלה. קנחי את הדמעות ושמרי אותן לרגעים בהם תזדקקי להן באמת. חייכי אל עצמך ואל העולם. ותראי כמה שיהיה לך טוב. עשי למען עצמך ואל תשקעי במצב של חוסר אונים. החיים שלך הם רק שלך ואיש לא יחיה אותם מלבדך. חדלי למות והתחילי לחיות.