.

הקהות רגשות הזו קורעת אותי מבפנים, אינשם צדקת, אמרת לי שזה יקשה עוד יותר מהדיכאון עצמו... אני לא יכולה יותר, כל כך ריק לי מבפנים אני לא יכולה להרגיש כלום, כמו מתה... אני לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה... אני רוצה ללכת לישון ולהתעורר כשהכל יגמר... אני כ"כ רוצה להתקשר לזו שתגרום לי לצחוק אחרי ימים של דיכאון, רוצה להקדיש לה כאן מילים של שיר שאני שומעת עכשיו, רוצה לומר לה שאני אוהבת אותה, אותה להגיד לה כ"כ הרבה דברים, רוצה לעשות יותר, להספיק יותר, רוצה להודות לה על כל הדברים שהיא עשתה למעני, היא אפילו לא יודעת אבל היא זו שהוציאה אותי אותי מהחרא שאף אחד לא הצליח להבין אותו... ואני לא מאמינה!!! בגללה יורדות לי דמעות עכשיו אחרי שבועות של קהות רגשות... שפשוט לא הצלחתי... הכל בגלל שאני חושבת עליה... אני לא יודעת איך אני יכולה להמשיך להתהלך ככה, כשאני לא מרגישה כלום, החיים עוברים לידי... הנשימה כבדה לי, אני מרגישה כל כך חסומה, כמו מעין קיר ענקי כזה, חומה נורא גבוה, עוצרת ת'רגשות שלי, עוצרת אותם מלפרוץ החוצה... בדיוק כמו פעם, אותן השתיקות, אותם הסודות שהחזקתי, אני חוזרת לסורי?

מתוקה שלי, אני מתכווצת מבפנים כשאני קוראת את השורות שלך, אני לא יודעת כמה אני יכולה לעזור, אבל אני פה אם את רוצה, גם אם אני לא כל כך מבינה. אמרת לי מספר פעמים שאני גורמת לך לצחוק anything i can do now ? יעל

זה יעזור אם אני אגיד שעד החתונה זה יעבור?!.... לא ממש, הא? שמעתי היום משפט חכם... החיים מתחלקים לשניים: לאלה שמתבוננים ולאלה שמתבוננים בהם.... אני עוד לא יודעת איפה אני... לא יודעת איפה אני רוצה להיות... מה איתך?...

החיים הם כמו גלגל ענק פעם אתה למטה ופעם למעלה ג'קי - אם את למטה עכשיו בגיל צעיר את עוד תהיי למעלה בשנים היותר משמעותיות של החיים.

לא יודעת מה אני רוצה להיות... כתבתי פה משהו לפני רגע אבל מחקתי אותו, גם את זה אני לא יודעת למה, אין לי מושג, לא יודעת כלום, כלום...כלום....כלום... (אין לי כוח להמשיך) וזהו....נגמר....