לטלי פרידמן-ערב טוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/08/2001 | 23:22 | מאת: noname

ניסיתי את האחרת... אני משהו אני...אם אני אפסיק להכריז על הרמת ידיים כל הזמן אני אהיה הרבה יותר אמיתית כי מפחיד אותי להרים ידיים חוששת ממה שאני מפסידה מהחיים... אין לי תקנה... לילה טוב.

12/08/2001 | 23:37 | מאת: noname

קראתי את עצתך,תודה רבה. לא ביקשתי שתיכנסי לנושא הזה,מה שכתבת היה מספיק לפעמים צריך להזכיר לי שמצבי אינו נפלא ואינו מתקרב אפילו למונח "טוב" ב99 אחוז מהזמן... ואת יודעת התחושות האילו והרצון לוותר ולהרים ידיים הן חזקות כשהן באות ומתקיפות.הן מרגישות אמיתיות. תמיד בפנים יש לי את הספק ואת קול ההגיון שלי שבמשך שנתיים ניסיתי לזרוק לעזאזל ללא הועיל. אבל כזה שם זה באמת מרגיש אמיתי...החולשה מרגישה אמיתית... הרצון להעלם,לא להיות זה לא למות,לי אין תחושה שאני רוצה למות אני רוצה לא להיות,כאילו להמחק,ממש כאילו שבחיים לא הייתי... ,עצוב נמאס :(

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית