מוקדש לילדה אחת ש...

... כבר לא ילדה אבל מצאה עצמה שבגילה השיעור עוד לא גמור .... ...ובטח שבוכה אחרי כל מה שכבר עברה זה ברור הכל סגור... ואין לה גבר בלילה... ואין חה ודווקא קר לה... עוצרת רגע לחשוב אם כל אחד יכול ככה לגדול... וזה עצוב ... נורא ...

אנחנו לא יודעים מי היא וכנראה שלעולם לא נדע עליה דבר ובכל זאת,בי היא מצליחה כ"כ לגעת ולעשות עצוב בלב, ולרצות כבר שיהיה לה הכי טוב בעולם, או לפחות מעט אוויר לנשימה. את יודעת? את תמיד יודעת כ"כ לבחור את השירים ולכתוב את המילים שגורמות לי לרצות לחבק אותך חזק חזק ולהגן במה שעוד נותר ממני... תרגישי טוב, אנג'ל לשעבר.

" ... השאלות לא נגמרות ורק הזמן ידע לפצות ולשנות לא תמיד אפשר אך יש עוד בוקר יש מחר... לגלות - להשתנות... ואת יודעת כשכואב לך... זה כל כך - כל כך שקוף אבל את לא מבינה זו מלחמה שקטה להשתתף...והמנצח לא חשוב..." ( אוהבת אותך )

וואו... תודה . . .