איך משתחררים מזכרונות העבר?

אני מנסה להתקדם בחיים,לחשוב אחרת,לחשוב רק טוב,לקוות,לא ליפול ולא להתייאש ולא לשקוע כל פעם מחדש אבל העבר תמיד תוקף אותי ואני לא יכולה לשכוח אותו,כלומר את הדברים הרעים שקרו בעבר ואת המחשבות הלא טובות ואת הנפילות ואני לא מצליחה לשנות לפעמים התנהגות או הרגל רע שתמיד היו לי,למשל-כל פעם שהייתי עצבנית או מפוחדת והיה לי רע ישר הייתי אוכלת המון ומתכנסת בעצמי ולא מצליחה לדבר עם אף אחד רק לשבת בחדר או לישון,וגם שאני אמורה למשל לעשות דברים שאני חייבת והם מלחיצים אותי,אני דוחה אותם מרוב חרדה ולחץ עד הרגע האחרון ואז עושה הכל בעצבים ומוציאה מלא אנרגיה מיותרת שיכולתי לחסוך ואז מרגישה נורא עייפה כבר מהכל ולא נשארים לי כוחות לדברים חיוביים יותר וזה מתסכל. לפעמים אמא שלי או אבא שלי אומרים דברים או צועקים ומאיימים ואז שוב אני נזכרת בדברים שקרו בעבר ונכנסת ללחץ וחרדות שמחזירות אותי אחורה ואני חוזרת להרגלים שלא טובים לי ומזיקה לעצמי. מוזר לי שגם ההורים שלי וגם דברים אחרים עדיין יכולים להפיל אותי ולגרום לי להרגיש אשמה ורע ולקלקל לי את כל מה שכל כך עבדתי בשבילו ואת ההתקדמות שלי בחיים ובהחלט התקדמתי והשתפרתי ואני חזקה יותר אבל עדיין שההורים שתמיד הכאיבו וגרמו לי לסבל עדיין נמצאים מולי כל הזמן ולא נותנים לי להמשיך ולהיות טובה וחמודה ומאושרת ואוהבת כמו שאני באמת אלא ההיפך. כן אני בת 25 ועדיין חיה איתם בבית כמה שזה קשה לי,ברגע שאני חושבת על עזיבה אני נתקפת בחרדות שאולי יהיה לי רע וקשה יותר,כי הרי באנשים אני לא מאמינה ולא בוטחת ומרגישה חלשה להתמודד כביכול כמו כולם וגם לפלס את הדרך שלי קדימה בעצמאיות מוחלטת ואז נשארת כאן עוד שנה ועוד שנה,מתה כבר לעזוב אבל מתה מפחד ממה שיהיה. מה לעזאזל עושים?איך משתחררים מפגיעות העבר ומתקדמים בלי ליפול כל פעם מחדש?

קארין שלום לדעתי האישית בלי לפגוע עלייך ללכת ליעוץ ולברר את שורש הבעיה כמו כן לדעתי לפחות בעקבות היעוץ ואני מקווה שיעזור לך תשתחררי תכירי בן זוג תעזבי את הבית ותגורי אתו ביחד וכך תלמדי להסתדר או לחיות בלי ההורים תלמדי להיות עצמאית דבר שבטוח יהיה לך לא קל !!!!!! אבל אין בררה אם את רוצה להתקדם

היי קארין, לא תמיד אפשר להשתחרר לחלוטין מזכרונות העבר, ולדעתי גם לא תמיד צריך. העבר שלנו הוא חלק מאיתנו לטוב ולרע, אנחנו סוחבים את הזכרונות הנעימים והקשים עימנו, לומדים להשלים איתם, לומדים להכיר בהצלחות ובכשלונות ולהתקדם הלאה עם הטוב ועם הרע. העבר יכול ללמד אותנו איפה הצלחנו והתקדמנו כמו גם איפה טעינו ונכשלנו, ומזה צריך להסיק את המסקנות לגבי ההווה והעתיד, ויחד עם זה ללכת עוד צעד הלאה. כדי להשתנות צריך את הפקת הלקחים הזאת מהעבר. הנפילות והמשברים הם חלק מהחיים, חלק בכל אחד ואחד מאיתנו, בעבר, בהווה ומן הסתם יהיו גם בעתיד. לדעתי, המטרה צריכה להיות לא להשתחרר מהזכרונות, ולא למחוק את העבר, ולא למנוע את המשברים, אלא להתקדם עם הכל הלאה, לקחת את הכל וללמוד ולהמשיך בדרך שאנחנו בוחרים. גם מהמשברים שהיו אפשר להפיק את המסקנות, כדי ללמוד איך להתמודד עם המשבר הבא, שיבוא ומן הסתם יבוא, החיים אינם רק עליה אחת גדולה, בחיים יש עליות ומורדות, שלא תמיד גם תלויים בנו ובדרך המחשבה שלנו, וההליכה צעד קדימה היא היכולת שלנו בעצם לדעת שיש לנו כוחות להתמודד גם עם המשברים ולצאת מהם בדרך חדשה טובה יותר מאשר לאכול ולהתכנס בתוך עצמך, היכולת שלנו לזהות את הכאב והסבל שנגרמו לנו בילדות ויחד עם זאת לנסות לנתק את התלות מההורים ולהפוך לעצמאיים, והיכולת שלנו לזהות דפוסים מוטעים כמו לדחות דברים לרגע האחרון ולבצע אותם מתוך עצבים ואת זה לשנות. אין בן אדם שלא נופל, ואין בן אדם בלי זכרונות קשים וכואבים, ויחד עם זה גם אפשר להתקדם וללכת צעד קדימה, בצורת ההתמודדות שלנו עם המשברים ועם החיים, בשינוי צורות התנהגות שאינן טובות לנו ושהצלחנו לזהות. בכל מקרה זאת רק דעתי, ודברים שכתבתי מהנסיון שלי, ואני לא מקצועית. אביב.

קודם כל, את צריכה לבנות את הביטחון העצמי שלך. צעד אחר צעד להאמין בעצמך וביכולות שלך להתמודד עם החיים. במצב הנוכחי אין שום תקווה שזה יקרה מאחר וההורים גורמים לך להנציח את המצב ואת הזכרונות ולהיות תקועה באותה נקודה במקום להתפתח ולהתקדם הלאה. אין לך ברירה אלא לעשות את הצעד ולצאת מהבית (לגור עם שותפה או שותף) והעיקר לעמוד ברשות עצמך. זה ילמד ויחייב אותך להיות יותר בטוחה בעצמך ואדון לגורלך. ויתן לך את התחושה שאת לוקחת אחריות על עצמך ומחליטה לאיזה כיוון את מעוניינת להגיע. תנסי לראות גם את העתיד במקום להיזכר שוב ושוב רק בעבר. תכריחי את עצמך להביט אל עצמך פנימה ולנסות להבין מה באמת קורה איתך, אילו חלומות את רוצה להגשים ואיזה דרך את בוחרת על מנת להגשים את עצמך. אם את רוצה באמת להיות מאושרת, חופשיה ומשוחררת - צאי לדרך חדשה, על הטוב והרע שבה. תחשבי שאת האנרגיה שאת מבזבזת לשווא תוכלי לנתב לפיתוח ובנייה עצמית, לקידום האינטרסים שלך ולהגשמה עצמית. אף אחד לא מבטיח שזה יהיה קל, אך בוודאי אפשרי ובהישג יד. אז אזרי אומץ ועשי לעצמך את הטובה הזאת. מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך כל טוב, בר

שלום בר לדעתי זה אותו כיוון תשובה כמו שלי רק במילים אחרות או הסבר אחר וזה מה שנראה הכי הגיוני