האם על האב אכן להיות מעורב ?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/08/2001 | 17:42 | מאת: אנונימי

שלום רב לכם: שאלתי: האם בנסיבות של בן בגיר שמחליט מסיבותיו הוא לנתק קשר תקשורתי פעיל מכל סוג שהוא עם האם,על האב לגלות עניין ומעורבות בכך (לי נראה בברור שכן), או שעליו לכבד רצונו ולהשאיר זאת ליד הגורל?.... על אותו עיקרון: לתומי חשבתי שכאשר קורה משהו עם אחד הילדים הקטינים (אגב, גיל 17 =עדיין קטין?) על האב לגלות מעורבות, ובשום אופן לא להתיחס לכך : "זה עניין שלך כאם, את התחלת בכך, ואת צריכה גם לסיים, אני לא צריך להיות ברוגז (למשל),עם אותו ילד, מפני שלך היה עמו איזה "עסק" קטן." *מה דעתכם על כך??? מודה מראש על התייחסות מהירה, ובפרט מקצועית !!!

05/08/2001 | 20:59 | מאת: adi

אנונימי, מה לדעתך גרם לניתוק? כן, גיל 17 הוא עדיין נחשב קטין. עדי

05/08/2001 | 21:19 | מאת: אנונימי

עדי שלום, להערכתי, הסיבה האפשרית היא : יתכן תסכול כזה / אחר מצטבר בגין חוויותיו עמי למשל: חוזרת על דברים (אני ע"מ לודא שאכן קלט, ואילו הוא חש כנראה אולי זלזול), זו רק דוגמא אפשרית. א ) תודה עדי ( מי את) ???? ב ) מה מקומו ותפקודו של האב בסיטואצייה שכזו ?? adi כתב/ה: > > אנונימי, > > מה לדעתך גרם לניתוק? כן, גיל 17 הוא עדיין נחשב קטין. > > > עדי

06/08/2001 | 00:19 | מאת: טלי וינברגר

לאב האנונימי, קשה לענות לך על שאלות כאלו כלליות, בלי לדעת רקע בסיסי על הילד, על ההורים ועל הסיטואציה. באופן עקרוני, עצם ההימצאות של שני הורים היא משמעותית, כיון שהיא נותנת לילד שני מודלים להזדהות וחיקוי. כל זה טוב ויפה עד שמגיעים לבעיות ותחומים עקרוניים יותר בהם יש צורך ב"אחדות" בין ההורים, כמו גבולות, חוקים וכו'. זה נשמע פשטני וכללי מדי, אך זה תואם למהות השאלה. אם אתה מעוניין, אתה מוזמן לפרט יותר, ואז אנסה להתייחס באופן ספציפי יותר. בברכה, טלי פרידמן

06/08/2001 | 13:03 | מאת: אנונימי

טלי פרידמן כתב/ה: > > לאב האנונימי, > קשה לענות לך על שאלות כאלו כלליות, בלי לדעת רקע בסיסי על הילד, > על ההורים ועל הסיטואציה. > באופן עקרוני, עצם ההימצאות של שני הורים היא משמעותית, כיון שהיא > נותנת לילד שני מודלים להזדהות וחיקוי. כל זה טוב ויפה עד שמגיעים > לבעיות ותחומים עקרוניים יותר בהם יש צורך ב"אחדות" בין ההורים, > כמו גבולות, חוקים וכו'. > זה נשמע פשטני וכללי מדי, אך זה תואם למהות השאלה. > אם אתה מעוניין, אתה מוזמן לפרט יותר, ואז אנסה להתייחס באופן > ספציפי יותר. > > בברכה, > טלי פרידמן שאלתי העקרונית: האם כשלאימא יש "קטע" עם אחד הילדים,זהו "עסק" בלעדי שלה,ו"היא צריכה לסיים את מה שהתחילה " כפי שאני חושב, או ששנינו צריכים לגבות אחד את שני כמו שהיא חושבת ? תודה מאוד! 2 ) כיצד ניתן להסביר לאב באופן יעיל חשיבותם של גבולות עבור ילדיו, וכן אותה אחדות נדרשת בין ההורים ? * מדובר באב שהנו בן יחיד לניצולי- שואה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית