מנטעלי

היייי אני מקווה שזהית אותי, בקשר לבדידות לעודד אותך לך לפחות יש חברות משפחה אוהבת באמת לי אין אף אחד בעולם הזה אני מרגישה עוף מוזר לך יש משהו שיקשיב שיבין ושאוהב אותך לי לא אין אף אחד פשוט כך לא חברה אחת לא חבר לא משפחה אוהבת בעצם חוץ מאבא. שבאמת אוהב. הרבה אין מה לעשות אני יכולה ממש להבין אותך אבל עם זה מעודד אותך שתדעי שאת במצב בסדר תחזיקי מעמד זה בטח רק תקופה קצרצרה. אצלי בחיים זה לא ישתנה הריי כול החיים הייתי לבד 18 השנים.

אני מתנצל שלקח לי הרבה זמן לענות לך פשוט אני כמעט לא מתחבר לאינטרנט בבית ולא הייתי בעבודה מיום חמישי (סידורים ,שיפוצים ולחצים) לא התכוונתי להלחיץ אותך מה שאמרתי זה שגם ככה יש טירונות של כמעת שלושה שבועות וזה חובה וזה הנסיון הכי טוב כי זה מפגש של הרבה בנות שלא מכירות אחת את השניה כולן באותה סירה ,רובן מפוחדות משינוי המסגרת ובזכות זה נרקמות מערכות יחסים. גם בטירונות יש טיפוסים לא נעימים אבל סך הכל האוירה גורמת לגיבוש . נסי להיות יותר דומיננתית בטירונות. אם הנסיון הזה יהיה לך קשה מנשוא אז אפשר לבקש העברה לבסיס פתוח ולשם כך קיימות משקיות וקצינות הת"ש . ראי באחת השאלות עניתי לפונה שרע לה בבסיס סגור שתפנה בבקשה להחליף בסיס. יש הבדל בין מסגרת של בסיס סגור לבית ספר והוא משתנה בהתאם לתנאים אין חוקים בנושא יש אנשים שזה עושה להם טוב כי המסגרת הסגורה יוצרת מצב של עזרה הדדית ויש שמרגישים כלואים בתוך חברה שלא מבינה אותם. נסי לגייס את כל כוחותיך הנפשיים כי יכול להיות שהצבא ישנה אותך לטובה. דרך אגב האם הבעיה שלך היא עם שני המינים או שעם בנים את מסתדרת יותר טוב? מקווה שאת מרגישה טוב. אני עובר עכשיו תקופה קצת קשה אבל זה יעבור. דוגי