יקרים/ות שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/08/2001 | 00:02 | מאת: אורה

אביב, אני חושבת עלייך המון השבוע הזה בטח קשה לך מאד הייתה פה הודעה בפורום לא מזמן שבטח ריגשה אותך יותר בתקופה זאת הבחור שמנסה להשלים עם מותו בי היא נגעה עמוק ובטח אקח אותה עימי כמה ימים דפני, איך בדירה החדשה? לגור עם שותפים? והלימודים, והפרוייקט (יש כבר צומת? או שהתבלבלתי) אליאן שלי המון זמן לא שמעתי ממך מקווה שזה אומר דברים טובים אני בסדר, מנסה להתאקלם ולעשות הערכות מצב בעבודה החדשה האם זה מה שאני רוצה בשלב זה של חיי? לאן זה ייקח אותי חוזרת הביתה סחוטה מידי ערב מצאנו שותף חדש, חמוד זהו, אני בסביבה עד שאתפרק סופית

01/08/2001 | 00:07 | מאת: noname

היי מה שלומך?

01/08/2001 | 00:11 | מאת: אורה

יופי שמחה לשמוע אותך כתבתי לך אי-מייל יותר מוקדם מה שלומך?

01/08/2001 | 05:12 | מאת: אביב

בוקר טוב, את בטח ישנה, אז בשבילך לילה טוב :-)) השבוע הזה שלי קשה, לפחות היה עד יום ראשון, יום שני התחלתי להיות בסדר, והיום יום קשה עם קצת תקוה, שצריך לעבור אותו עם המון כוחות, שהאמת היא אני מקוה שיש לי עכשיו. כן, ההודעה הזאת היתה קשה, ביחוד עכשיו כמה ימים לפני האזכרה של אבא היא לא יוצאת לי מהראש גם, העלתה תמונות קשות, למרות שעצם ההשלמה הזאת עם המוות, היא גם הקלה, אני חושבת שאצלי עיקר הבעיה להתמודד עם המוות של אבא, היתה שהוא לא השלים עם זה, שהוא נלחם והתנגד, ובגלל זה גם לי היה קשה לקבל אותו. אני חושבת שההודעה הזאת היא מתנה ענקית מהבחור לכל מי שמכיר אותו, הוא נתן להם את הכוח לראות שהוא מכיר בסוף ומשלים איתו, ואולי זה יעזור להם קצת, למרות שסביר להניח שלא. זה תמיד קשה. אורה יקרה, התנצלות אישית, מצטערת שנפגשנו כשאני לא בשיאי, מצטערת שעד עכשיו עוד לא התקשרתי שוב, סליחה שעד עכשיו לא אמרתי, אבל את מדהימה, לא רק העיניים :-)), האישיות הפנימית, העיניים רק מקרינות את זה החוצה, העיניים הן רק הראי לנפש, והן אומרות הכל, ואצלך הן יפות וגם הפנימיות מדהימה. מקווה שאת לא כועסת ושאני עדיין אוכל להתקשר בימים הקרובים כשארגיש באמת שהתאוששתי ולנסות לשפר את הרושם הקלוקל הראשוני שיצרתי. תקופה קשה !! ידעתי את זה ובכל זאת רציתי לפגוש אותך, למרות הכל, ואני מקווה שנוכל לעשות זאת שוב. ואורה, למה תתפרקי סופית ? פיזית ? נפשית ? איך הלימודים ? נגמרו כבר ? אם כן איך בשטח ? תעדכני קצת יותר עלייך.. שלך אביב.

01/08/2001 | 10:58 | מאת: אורה

אם ככה את מתנהגת בתקופה הרעה שלך, אז אני לא יודעת למה לצפות בטובה... את מדהימה, את ענקית. אחרי הפגישה אמרתי לדפני שציפיתי למישהי מכוערת כי מישהי שהיא כל כך יפה מבפנים אז כמה יפה היא כבר תוכל להיות מבחוץ? הופרכתי חוננת ביופי פנימי וחיצוני שמזמן לא ראיתי כמותו חוננת בחוכמה יש מסביבת הילה של טוהר וכנות קחי את הזמן עם הטלפון תתאוששי אני כאן, לא הולכת לשום מקום אני לא לומדת ולא אלמד כניראה בשנה הקרובה מאד מאכזב, אבל כניראה שכך זה אמור להיות בעבודה החדשה אני לומדת המון, המון, המון ולכן חוזרת הביתה הרוסה ומתפרקת מהר לתוך השינה לכך כיוונתי. שולחת לך קרן חום, אהיה פה שוב בערב

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית