לאחת...!!!

היי אחת, מה קורה אחותי? מצטערת שהמכתב התעכב, מקווה שאת סולחת. אז קודם כל רציתי לשאול לשלומך כי לא כ"כ יוצא לנו לדבר בימים האחרונים. דבר שני, האישפוז די מתסכל את יודעת...אני מקווה שיעבור מהר. כי זה די מכנסי אותי עוד יותר לדיכאון, ואז זה כאילו פותר את הבעיה הפיזית אבל הנפשית רק מחמירה בגלל זה. לא חבל...?! בכל אופן, רציתי לשמוע איך עוברים עלייך הימים...? אל תשכחי שאני אוהבת אותך הכי בעולם אוקיי? ואני מתגעגעתתתתתתתתתת כל כךךךךךךךךךך!

היי מותק! איזה כיף לשמוע ממך!!!!!!!!!!!!!!!! איך שאמרת שתכתבי לי כאן - לא זזתי מפה עד שראיתי את ההודעה שלך ומה זה שמחתי!!!! ובטח שאני סולחת - אני יודעת שעוברים עלייך ימים לא קלים, ושאת גם מאוכזבת מהאשפוז - ציפית שהוא יפתור לא רק את הבעיה הפיזית אלא גם את הנפשית ובמקום זה הוא עוד מדכא! אני חושבת שכדאי לך להגיד את זה לצוות הרפואי - אם הם בסדר, את יודעת - רגישים ומתחשבים ולא רק תוקעים תרופות כדי לצאת ידי חובה - בטח תמצאי אצלם אוזן קשבת. ואיך שלא יהיה, גם אני ממש כמוך מקווה שהתקופה הזיפתית הזאת תעבור מהר ושוב תהיי "על הסוס". וכמובן - תמשיכי לכתוב לי איך ואיפה שבא לך - כאן, באיי סי, במייל, תטלפני - בקיצור בכל דרך שנוחה לך! ואני ממשיכה להחזיק לך חזק-חזק-חזק, בטוחה-בטוחה-בטוחה שתתגברי על כל החרא! גם אני אוהבת אותך! אחת

היי! רצית לדעת איך עוברים עלי הימים - אז איכשהו, פחות או יותר. יש קצת עליות וירידות - מצבי-רוח, או "יום עסל - יום בסל" כמו שאומרים. לפעמים אני מרגישה קצת לא נורמלית עם כל מצבי-הרוח האלה. אבל למזלי הפסיכולוגית מצליחה תמיד להרגיע אותי ולתת לי לצאת ממנה בהרגשה שהשיגעון עוד רחוק ממני. ובכלל, אני חושבת שגם את וגם אני בסך הכל בחורות נורמליות, רק מה? נקלענו למצוקות, אבל יש לנו את המוטיבציה והכח להתגבר עליהן. ואני אמנם לא מומחית, אבל אני חושבת שזה נכון לגבי רוב, אם לא כל - המשתתפים כאן בפורום. אז שיהיה לנו רק טוב! וכמובן - להשתמע!!!!!! בהמון אהבה! אחת