לטלי-דניאל-דפני-ויוי-אורה-אליאן-רחלי-לורי וכולם..

היי לכולם.. רק רציתי להגיד תודה לכולכם על כל התמיכה, היום ולאורך כל התקופה הקשה, לבקש סליחה מכל מי שנפגע בדרך, ולהגיד שאני מאחורי המסך חושבת עליכם ומאחלת לכולכם לילה טוב וחלומות נעימים, וגם לשלוח לכם גם שיר ממני, שאולי יעזור לכם להרדם - "ועכשיו רק צריך להרגע להניח את כל המלחמות בצד להשתיק את המחשבות שהשתוללו כל היום להרגיע את הגוף שעוד כואב להרפות מהרגשות הקשים לנשום הרבה אויר עמוק לריאות לתת לו להפיח בך את השלוה אסור לחשוב על המחר וגם לא על עוד שבוע או בכלל צריך לתת לראש לשקוע בדממה ולמצוא לנשמה את המנוחה עכשיו הבכי כבר צריך להשאר מאחור הכאב צריך לפוג לו ולהתמוסס הפחד מוכרח להעלם ולא להישאר והעיניים צריכות להעצם תזכיר לעצמך שהנה עבר עוד יום קשה מתיש עם הרבה בכי ודמעות עוד יום מייסר במבחן ההישרדות אבל עברת גם אותו והמשכת לחיות בוקר קשה אחרי לילה חסר שינה חולשה ועצבות שתקפו בלי הפוגה ופגישה אחת שנקבעה ולא בוטלה ומישהו אחד שלא ויתר ולא ברח מהתמונה נתנו לך להיום את האויר לנשום השיבו לך את היכולת קצת לאכול החזירו לך את מנוחת הנפש כדי לישון והפיחו בך כוח ללהמשיך הלאה לנסות תתנחם בכך שאתה לא לבד שמישהו חושב עליך מעבר למסך תוהה אם הצלחת להרדם ולישון בא לבדוק אם הכל בסדר ושלח חלום תשלח לו חיבוק חם ואוהב בחזרה תפריח לו זר בלונים עם המילה תודה תכנס למיטה תתכסה בשמיכה החמה ותן לעצמך את המנוחה ואת הרגיעה" שלכם אביב

מקסימה שלי, אני יורדת על ברכיי בחרטה ובקשת מחילה. לא הייתי כאן כמעט בימים האחרונים. לא ידעתי כמה קשה לך, כמה שחור ומר. לא ראיתי כמה גבוה עלו המים, עד שהם מאיימים להטביע אותך... אני כל כך מצטערת. אני לא יודעת איך לנחם. האבן הזו יושבת בגרונך, חוסמת את האפשרות לישון, לאכול, לנשום!! ואני כואבת את כאבך, ואין לי אפשרות לעשות דבר מלבד לחבק אותך בעדינות, להקשיב בחרדה לזעקות הכאב... ולקוות בשבילך, שיסתדר כבר... אביב נפלאה שלי, לא בעטת בי. אני עדיין כאן בשבילך - גם אם אני לא נמצאת הרבה בפורום. טעיתי. איכזבתי. פישלתי בגדול. הייתי טרודה מדי בעניינים אחרים, ופספסתי את מה שקורה לך. אני שוב מתנצלת מעומק לבי, לא התכוונתי להיעלם! אבל גם אני רק בן אדם, עם מוגבלויות מסויימות, טעויות שיפוט, ולעתים קוצר הבנה. זה לא אומר ששכחתי אותך. זה לא אומר שבחרתי להיעלם לך.זה לא אומר שהתייאשתי!! זה רק אומר ש... טעיתי... אביב יקרה, בבקשה סלחי. אמנם נעלמתי, אך לא מחוסר אכפתיות. אמנם איכזבתי, אך לא מפני ש"התעייפתי ממך", כמו שאת ודאי עשויה לחשוב! היית, עודך ותמיד תהיי המון בשבילי. כבשת לך נתח ניכר מלבי, לעד. כידוע- שטח כבוש לא ישוחרר!! את ודאי ישנה (אני מקווה כך!). אבל אני בבית עכשיו, הפלאפון פתוח תמיד - גם בלילה - ואני מחכה לך, כשתרצי ותרגישי מוכנה... אוהבת אותך בכל לבי, דפני.

דפני מדהימה שלי, זאת לא את - זאת אני !! אני בעטתי, אני סגרתי את הדלת, אני חסמתי את דרך הגישה, אז אין לך מה להתחרט, ואין לך מה להצטער, כי את היית פה, גם אם לא אפשרתי לך בטלפון, גם אם לא ראיתי אותך פיזית, שמעתי אותך והרגשתי אותך, את הכוחות שלך ואת המילים הטובות והמעודדות. ואני מתחילה באמת להתחזק ולהתעודד, ומקווה שנדבר היום, אני אתקשר, עוד מותר לי ?? שלך אביב.

אילו יכולתי... אילו יכולתי לשלוח אלייך שתי ידי הייתי עוטפת מחבקת מלטפת הייתי מחממת מקומות קרים מרגיעה אילו יכולתי לשלוח אלייך חיוכי היה זה מאיר היה משמח היה נותן תקווה אילו יכולתי להיות לידך כשקשה הייתי מנחמת מערסלת בשבילך אביב, כי את כזו... את כל אלה ועוד.. שולחת, מחממת, חובקת, עוטפת, מחייכת ומלאת תקווה ל... אחרים ועכשיו קחי כל אלה והנה תקווה גדולה בשבילך. רחלי.

רחלי יקרה, אילו יכולתי ?? יכולת וגם עשית, הושטת את היד, חיבקת וליטפת, חיממת והרגעת, וגם מעבר למסך, יכולתי להרגיש את השלוה מתפשטת, ואת הנחמה מגיעה... אלפי תודות, ואלפי סליחות שלא יכולתי להיות כאן בשבילך, אבל אני עוד אוכל. שתפי קצת במה עובר גם עליך, ואני אשתדל במלוא כוחי לענות לך ולהיות כאן בשבילך.. שלך אביב.