זעם עצום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, לפני שעה הייתה לי המוטטות עצבים, הרגשתי מחנק,זעם גדול התפשט בי ומצאתי את עצמי בוכה בהיסטריה ומגרדת את הפנים ולא יכולה להפסיק...פוגעת בעצמי...ומכאיבה לעצמי. הזעם עצום והוא לא משתחרר והוא מופנה כלפיי. אחרי שנרגעתי טילפנתי לחברה וסיפרתי לה ,שיתפתי אותה במחשבות אובדניות שלי (רק במחשבה) למה אני רוצה שיכאב לי? איך אפשר להשתחרר מהזעם הזה? חברה שלי קטעה את השיחה ואמרה שהחשבות לא חיוביות והיא לא רוצה להיות שותפה לשיחה הזאת... הרגשתי פגועה ומושפלת.מה דעתכם? תודה
גלית, לפעמים החברים לא יודעים כיצד לתמוך. עדי
אני מכיר הרבה אנשים שכשהיו בצרה כל החברים נעלמו פעם אמר לי אדם חכם שלכל מצב יש חברים מסוג אחר יש לך חבר לדיסקוטק ויש לבית קפה ויש אולי אחד או שניים שהם חברים לנפש. מצבים כאלה מלמדים מי הם החברים האמיתיים שלך לפחות היא היתה אמיצה וכינה להגיד שהיא לא מסוגלת להתמודד עם זה ועל זה יש להעריך אותה וזה לגיטימי ,יש חברים שפשוט בורחים מתחמקים ולא אומרים כלום אני מאחל לך לעבור את המשבר במהירות וללמוד לרכוש חברים בהסתכלות שונה על החיים כך יהיה לך קל יותר בהצלחה- דוגי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
