אני מאד אומללה

אני מאד מיואשת בימים אלו. כמו שכבר כתבתי אני "מפוטרת היי טק" לפני מספר חודשים היה לי תפקיד מעולה והיום אני עובדת למחייתי כפקידה רק כדי לשלם את החשבונות שלי. החזרתי את הרכב לחברה ואני לא ניידת. אני מאד אומללה חווה אכזבות חוזרות ונשנות בראיונות שגם בקושי מגיעים. אני לא רואה סוף לתקופה הזו, אני מתגעגעת לחיי הקודמים מאד... בהתחלה חשבתי שזה עניין של זמן ואני אמצא עבודה אבל החודשים חולפים ויש לי הרגשה שהסיוט לא יגמר בקרוב. אחרי כל ראיון אני נופלת לתהומות של יאוש ובוכה ומסתגרת בבית. אני הולכת ושוקעת ואין לי פתרונות.

פסיכו שלום רב, המצב הקשה בשוק העבודה הביא אנשים רבים וטובים כמוך למצב דומה של אבטלה או פשרה על עבודה מסוג אחר. אמנם נאמר "צרת רבים חצי נחמה", אך אני בטוחה שכשאת חוזרת מאותם ראיונות שמפילים אותך לתהומות הבכי והייאוש, זה לא ממש מעניין אותך (עניין צרת הרבים). אני מודעת לקושי של הירידה בהכנסות, הקושי בניידות לאחר שהחזרת את הרכב ועוד, אבל הייתי מציעה לך לשקול, דווקא כעת, אפשרות של טיפול. לא חייבים ללכת לטיפול פרטי, כי הטיפול הציבורי לא נופל באיכותו. טיפול יכול לסייע לך בעת זו להתמודד עם כל מה שעובר עליך. בברכה, טלי פרידמן

שלום רב, חוסנו של אדם מורכב מהרבה יותר מאשר היכולות התעסוקתיות שלו. וכמו במצב של רעב, שבו הגוף מספיק חכם כדי לדלות רזרבות של שומן ואנרגיה מהקפלים ששרדו מימים טובים יותר, כך בימי אבטלה: צריך לשאוב כוחות מהיכולות האחרות. צריך גם, וזה מסר שיווקי שרבים מתקשים לייצר מתוך עצמם ולהקרין החוצה, לתמרן היטב את היכולות הקיימות כדי שיתבטאו בצורה הכי מייצרת תשומת לב אצל מעסיקים פוטנציאליים. יעוץ חיצוני במצב כזה, הוא שכיח ומומלץ לרבים וטובים, ולא במקרה מצוי ב"חבילת הפיטורין" של פורשי כוחות הביטחון ומפוטרי חברות גדולות (ובעלות מוניטין של ניהול המשאב האנושי שלהן, כולל בשלב הפיטורין). את מוזמנת להעביר אלי, במייל האישי, מעט על עצמך ומקצועך, על עצמך מעבר לתעסוקה האחרונה, וכן גיל ומקום מגורים - ואשמח לסייע בעיצה או בהפנייה מתאימה לצעד הבא. כל טוב, ודרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם