אני כל כך עצובה היום, כל כך בודדה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/07/2001 | 21:43 | מאת: אורית ארנון

אני שואלת את עצמי איך הגעתי למצב כזה - כמעט בת 26, בתולה, מעולם לא היה לי חבר נורמלי (רק מערכת יחסים אחת של אהבה אסורה והרסנית כשהייתי בת 18), יש לי מעט מאד וגם הן לרוב עסוקות עם החבר ואני מגיעה לרוב למצב שאין לי עם מי להיפגש ולצאת ביום שישי ואני נשארת בבית ובוכה.

27/07/2001 | 21:50 | מאת: אורית ארנון

התכוונתי מעט מאד חברות. שכחתי את המילה "חברות" בהודעה הקודמת

28/07/2001 | 13:36 | מאת: תמר

אורית יקרה אני מאד מזדהה אתך מכיוון שגם לי עד גיל 26 לא הייתה מערכת יחסים רצינית אך בגיל 26וחודש בערך הכרתי את מי שהוא היום בעלי יצאנו 4 שנים ולא מזמן התחתנו אני הייתי בתולה עד גיל 27 ולדעתי אין בזה בושה רק להיפך כיום אני יודעת כי אין מה למהר בשום דבר מה שצריך להגיע בסוף מגיע גם אני הרגשתי בדידות גדולה לא היו לי הרבה חברות גם היום אין לי הרבה אבל זה מבחירה שלי גם אני הרגשתי ייאוש גדול כי אני גם בת יחידה והייתי באמת בודדה מאד אבל עובדה שדברים משתנים ואני אף פעם לא הפסקתי להאמין וגם את אל תפסיקי אני מספרת לך את כל זה כדי שתתעודדי ותראי שדברים יכולים להשתנות לי היה שווה לחכות את כל הזמן הזה ואני מקווה שגם לך תדעי שגברים מאד מעריכים מישהי בתולה שלא נותנת את עצמה כ"כ בקלות מאחלת לך המון בהצלחה אני יודעת לפי ההודעות שלך בפורום שעברת תקופה לא קלה אך הצלחת לצאת מזה ורק בזכות עצמך מאחלת לך שתצליחי גם בהמשך תמר ממני תמר

28/07/2001 | 15:51 | מאת: ליהי

אורית אל תהיי עצובה. יהיה בסדר. זה עובר. יש תקופות בחיים שהן שחורות משחור שרוצים ללכת לישון ולא להתעורר למציאות שקשה להתמודד איתה. אבל מניסיון, זה עובר. באמת. רק אל תשמרי בתוכך את כל הרגש. בשביל זה יש פסיכולוגים בעולמנו. שעוזרים לנו להתגבר ומלמדים אותנו להתמודד. אני אומרת לך הכל מניסיון אישי שלי. אני עדיין עוברת תקופה קשה אבל רואה את זה אחרת. וגם אני בת 25 ונמצאת בתקופה שחברות די נעלמות ואנשים די מאכזבים אבל אין מה לעשות זה חלק מהחיים. ואת וגם אני נצטרך ללמוד להסתדר בעצמנו, לפחות עד שנמצא מישהו שיצטרף לחיינו. תזכרי: מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו. חיבוק ...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית