בת סוררת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ביתי בת 13 . אביה ואני נפרדנו לא מכבר. גם לפני כן היו בעיות אך לאחרונה היא מנבלת את הפה, עושה מה שרוצה , וגולת הכותרת: חזרה עם עגיל בלשון. אני מתעלמת ממנה כבר כמה ימים אך איני יודעת מה לעשות ומה יהיה הלאה כי כבר אין לי שליטה. אנא יעצו לי תודה
דורית, 1. כמה זמן היא סוררת? 2. איך היא בלימודים? 3. האם במהלך הגירושין היא קיבלה עזרה פסיכולוגית? 4.האם היא מקובלת? 5. איך לפי מה שאת רואה, הדימוי העצמי שלה? 6. אולי נסי לספר לנו עלייך ועליה (גם תכונות חיוביות שיש לה, ובטוח, בטוח!!!!!!!!!!! שיש(? 7. האם ניסיתם לפנות לגורם טיפולי אחר? רק כך מישהו יוכל לעזור לך. עדי
שלום רב, ענייני "גבולות" הם נושאים מרכזיים לשיחות עם מתבגרים, וגם עם הוריהם. תהליך גרושין יוצר מצב "ענק" של שבירת מסגרת, או "גבולות", בנוסף לכל מה שהנו שגרתי בגיל הזה, כמו עגיל, שעת חזרה מבילוי, קירבת קצה החצאית לפופיק, וכו' וכו'. עקב מצבכן המשפחתי (המפורק) מומלץ לא להסתפק בשאלות/תשובות, ואפילו כמה וכמה, ואפילו עם אנשים מעניינים - -אלא להסתייע ביעוץ משפחתי. כדאי להתעניין בבית הספר, כי במקומות רבים היועצת יכולה לסייע בהפנייה למסגרת שמתארגנת בקהילה. דרך צליחה, ד"ר יוסי אברהם
דורית יקרה, קשיים בגידול ילדים מתבגרים אינם יוצאי-דופן בגילה של בתך, ובמיוחד לא בנסיבות החיים המיוחדות שלה. אני מבין את הקושי שלך להתמודד עם המצב, אך דווקא כעת בתך זקוקה לך, ולגבולות שאת יכולה להציב לה. התעלמות איננה הדרך המומלצת להתמודד עם הקושי, ובתך עשויה לפרש אותה כנטישה, בנוסף על חוויית הפירוד של הוריה. כדאי מאוד שתתייעצי עם איש מקצוע מומחה בתחום זה, ושתשתפי בדאגתך גם את אביה של בתך. אני משער שהיכולת שלכם לשתף פעולה בנושא זה תשמש גם כמסר מועיל לבתך. בברכה, דרור גרין
איך בדיוק קובעים גבולות????????. הם- המתבגרים - בסוף עושים מה שהם רוצים..... לפעמים אם אנחנו ההורים אומרים משהו אז בכוונה הם יעשו בדיוק ההפך.... האם לא כדאי לתת להם להתנסות וללמוד באופן אישי ועצמאי מניסיונם....?????????
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
